1.1  Wie einsam sitzt doch jetzt die Stadt, die so stark bevölkert war! Sie ist zur Witwe geworden, sie, die groß war unter den Völkern; die Fürstin der Hauptstädte ist nun zinsbar geworden! 1.2  Des Nachts weint sie unaufhörlich, und ihre Tränen laufen ihr über die Wangen hinab; sie hat unter allen ihren Liebhabern keinen Tröster; alle ihre Freunde sind ihr untreu, ihr feind geworden. 1.3  Juda ist ausgewandert vor lauter Elend und hartem Knechtsdienst; es wohnt unter den Heiden, findet keine Ruhe! Alle seine Verfolger haben es eingeholt mitten in seinen Nöten. 1.4  Die Straßen Zions trauern, weil niemand mehr zu den Festen kommt; alle ihre Tore sind verödet, ihre Priester seufzen, ihre Jungfrauen sind betrübt, und ihr selbst ist weh. 1.5  Ihre Widersacher sind obenauf gekommen, ihren Feinden geht es wohl; denn der HERR hat ihr Trübsal verursacht um ihrer vielen Übertretungen willen; ihre Kindlein sind vor dem Feinde her in die Gefangenschaft gewandert. 1.6  Und der Tochter Zion ist all ihr Schmuck genommen. Ihre Fürsten sind den Hirschen gleichgeworden, die keine Weide finden; kraftlos ziehen sie vor dem Verfolger hin. 1.7  Jerusalem gedenkt der Tage ihres Elends und ihrer Plünderung, aller ihrer Kostbarkeiten, welche sie von uralten Zeiten her gehabt. Als ihr Volk durch die Gewalt des Feindes fiel, war niemand, der ihr zu Hilfe kam. Ihre Feinde sahen sie und lachten ihrer Hilflosigkeit. 1.8  Jerusalem hat schwer gesündigt; darum ist sie zum Abscheu geworden; alle ihre Verehrer verachten sie jetzt; denn sie haben ihre Blöße gesehen; auch sie selbst wendet sich seufzend ab. 1.9  Ihr Unflat klebt an ihrem Saum; sie hat ihr Ende nicht bedacht; unversehens ist sie gestürzt. Niemand tröstet sie. Ach, HERR, siehe an mein Elend; denn der Feind triumphiert! 1.10  Der Feind hat seine Hand nach allen ihren Kostbarkeiten ausgestreckt; ja, sie hat sehen müssen, wie Heiden in ihr Heiligtum eindrangen, von welchen du doch geboten hattest, daß sie nicht in deine Gemeinde kommen sollten! 1.11  All ihr Volk bettelt seufzend um Brot; sie haben ihre Kleinodien um Nahrung hergegeben, um nur ihr Leben zu fristen. HERR, schaue her und siehe, wie heruntergekommen ich bin! 1.12  O ihr alle, die ihr hier vorübergeht, schauet und sehet, ob ein Schmerz sei wie mein Schmerz, der mich getroffen, mit welchem mich der HERR bekümmert hat am Tage seines grimmigen Zorns! 1.13  Er sandte ein Feuer von der Höhe, das alle meine Gebeine durchdrungen hat; er spannte meinen Füßen ein Netz und trieb mich zurück; er hat mich zu einer Ruine gemacht, ich bin krank immerdar! 1.14  Das Joch meiner Übertretungen ist durch seine Hand festgeknüpft; ineinander verschlungen sind sie mir auf den Nacken gelegt. Er hat meine Kraft gebrochen. Der Herr hat mich in die Hände derer gegeben, welchen ich nicht widerstehen kann. 1.15  Der Herr hat alle Helden in meiner Mitte verworfen; er hat eine Schar wider mich berufen, meine Auserlesenen zu zerschmettern. Der Herr hat der Jungfrau, der Tochter Juda, die Kelter getreten. 1.16  Darum weine ich, und mein Auge, ja, mein Auge zerfließt in Tränen, weil der Tröster, der meine Seele erquicken sollte, fern von mir ist; meine Kinder sind verwüstet, denn der Feind war zu stark. 1.17  Zion streckt flehentlich ihre Hände aus; sie hat keinen Tröster. Der HERR hat gegen Jakob seine Feinde aufgeboten ringsumher; Jerusalem ist unter ihnen zum Abscheu geworden. 1.18  Der HERR ist gerecht; denn ich bin seinem Munde widerspenstig gewesen. Höret doch zu, alle Völker, und schauet an meinen Schmerz! Meine Jungfrauen und meine Jünglinge mußten in die Gefangenschaft wandern. 1.19  Ich rief meinen Freunden; aber sie haben mich betrogen; meine Priester und meine Ältesten sind in der Stadt verschmachtet, als sie sich Speise erbettelten, um ihr Leben zu fristen. 1.20  Ach, HERR, schau her, denn mir ist angst! Mein Inneres kocht, mein Herz kehrt sich um in meiner Brust; denn ich bin sehr widerspenstig gewesen. Draußen hat mich das Schwert der Kinder beraubt, drinnen ist es wie der Tod! 1.21  Sie hörten mich seufzen, aber niemand tröstete mich; alle meine Feinde freuten sich, als sie von meinem Unglück hörten, daß du es getan; führst du aber den Tag herbei, den du angekündigt hast, so werden auch sie mir gleich sein. 1.22  Es müsse alle ihre Bosheit vor dein Angesicht kommen, und du wollest ihnen tun, wie du mir um aller meiner Übertretungen willen getan hast! Denn meiner Seufzer sind viele, und mein Herz ist krank.

1.1  καὶ ἐγένετο μετὰ τὸ αἰχμαλωτισθῆναι τὸν ισραηλ καὶ ιερουσαλημ ἐρημωθῆναι ἐκάθισεν ιερεμιας κλαίων καὶ ἐθρήνησεν τὸν θρῆνον τοῦτον ἐπὶ ιερουσαλημ καὶ εἶπεν πῶς ἐκάθισεν μόνη ἡ πόλις ἡ πεπληθυμμένη λαῶν ἐγενήθη ὡς χήρα πεπληθυμμένη ἐν ἔθνεσιν ἄρχουσα ἐν χώραις ἐγενήθη εἰς φόρον 1.2  κλαίουσα ἔκλαυσεν ἐν νυκτί καὶ τὰ δάκρυα αὐτῆς ἐπὶ τῶν σιαγόνων αὐτῆς καὶ οὐχ ὑπάρχει ὁ παρακαλῶν αὐτὴν ἀπὸ πάντων τῶν ἀγαπώντων αὐτήν πάντες οἱ φιλοῦντες αὐτὴν ἠθέτησαν ἐν αὐτῇ ἐγένοντο αὐτῇ εἰς ἐχθρούς 1.3  μετῳκίσθη ἡ ιουδαία ἀπὸ ταπεινώσεως αὐτῆς καὶ ἀπὸ πλήθους δουλείας αὐτῆς ἐκάθισεν ἐν ἔθνεσιν οὐχ εὗρεν ἀνάπαυσιν πάντες οἱ καταδιώκοντες αὐτὴν κατέλαβον αὐτὴν ἀνὰ μέσον τῶν θλιβόντων 1.4  ὁδοὶ σιων πενθοῦσιν παρὰ τὸ μὴ εἶναι ἐρχομένους ἐν ἑορτῇ πᾶσαι αἱ πύλαι αὐτῆς ἠφανισμέναι οἱ ἱερεῖς αὐτῆς ἀναστενάζουσιν αἱ παρθένοι αὐτῆς ἀγόμεναι καὶ αὐτὴ πικραινομένη ἐν ἑαυτῇ 1.5  ἐγένοντο οἱ θλίβοντες αὐτὴν εἰς κεφαλήν καὶ οἱ ἐχθροὶ αὐτῆς εὐθηνοῦσαν ὅτι κύριος ἐταπείνωσεν αὐτὴν ἐπὶ τὸ πλῆθος τῶν ἀσεβειῶν αὐτῆς τὰ νήπια αὐτῆς ἐπορεύθησαν ἐν αἰχμαλωσίᾳ κατὰ πρόσωπον θλίβοντος 1.6  καὶ ἐξῆλθεν ἐκ θυγατρὸς σιων πᾶσα ἡ εὐπρέπεια αὐτῆς ἐγένοντο οἱ ἄρχοντες αὐτῆς ὡς κριοὶ οὐχ εὑρίσκοντες νομὴν καὶ ἐπορεύοντο ἐν οὐκ ἰσχύι κατὰ πρόσωπον διώκοντος 1.7  ἐμνήσθη ιερουσαλημ ἡμερῶν ταπεινώσεως αὐτῆς καὶ ἀπωσμῶν αὐτῆς πάντα τὰ ἐπιθυμήματα αὐτῆς ὅσα ἦν ἐξ ἡμερῶν ἀρχαίων ἐν τῷ πεσεῖν τὸν λαὸν αὐτῆς εἰς χεῖρας θλίβοντος καὶ οὐκ ἦν ὁ βοηθῶν αὐτῇ ἰδόντες οἱ ἐχθροὶ αὐτῆς ἐγέλασαν ἐπὶ μετοικεσίᾳ αὐτῆς 1.8  ἁμαρτίαν ἥμαρτεν ιερουσαλημ διὰ τοῦτο εἰς σάλον ἐγένετο πάντες οἱ δοξάζοντες αὐτὴν ἐταπείνωσαν αὐτήν εἶδον γὰρ τὴν ἀσχημοσύνην αὐτῆς καί γε αὐτὴ στενάζουσα καὶ ἀπεστράφη ὀπίσω 1.9  ἀκαθαρσία αὐτῆς πρὸς ποδῶν αὐτῆς οὐκ ἐμνήσθη ἔσχατα αὐτῆς καὶ κατεβίβασεν ὑπέρογκα οὐκ ἔστιν ὁ παρακαλῶν αὐτήν ἰδέ κύριε τὴν ταπείνωσίν μου ὅτι ἐμεγαλύνθη ἐχθρός 1.10  χεῖρα αὐτοῦ ἐξεπέτασεν θλίβων ἐπὶ πάντα τὰ ἐπιθυμήματα αὐτῆς εἶδεν γὰρ ἔθνη εἰσελθόντα εἰς τὸ ἁγίασμα αὐτῆς ἃ ἐνετείλω μὴ εἰσελθεῖν αὐτὰ εἰς ἐκκλησίαν σου 1.11  πᾶς ὁ λαὸς αὐτῆς καταστενάζοντες ζητοῦντες ἄρτον ἔδωκαν τὰ ἐπιθυμήματα αὐτῆς ἐν βρώσει τοῦ ἐπιστρέψαι ψυχήν ἰδέ κύριε καὶ ἐπίβλεψον ὅτι ἐγενήθην ἠτιμωμένη 1.12  οὐ πρὸς ὑμᾶς πάντες οἱ παραπορευόμενοι ὁδόν ἐπιστρέψατε καὶ ἴδετε εἰ ἔστιν ἄλγος κατὰ τὸ ἄλγος μου ὃ ἐγενήθη φθεγξάμενος ἐν ἐμοὶ ἐταπείνωσέν με κύριος ἐν ἡμέρᾳ ὀργῆς θυμοῦ αὐτοῦ 1.13  ἐξ ὕψους αὐτοῦ ἀπέστειλεν πῦρ ἐν τοῖς ὀστέοις μου κατήγαγεν αὐτό διεπέτασεν δίκτυον τοῖς ποσίν μου ἀπέστρεψέν με εἰς τὰ ὀπίσω ἔδωκέν με ἠφανισμένην ὅλην τὴν ἡμέραν ὀδυνωμένην 1.14  ἐγρηγορήθη ἐπὶ τὰ ἀσεβήματά μου ἐν χερσίν μου συνεπλάκησαν ἀνέβησαν ἐπὶ τὸν τράχηλόν μου ἠσθένησεν ἡ ἰσχύς μου ὅτι ἔδωκεν κύριος ἐν χερσίν μου ὀδύνας οὐ δυνήσομαι στῆναι 1.15  ἐξῆρεν πάντας τοὺς ἰσχυρούς μου ὁ κύριος ἐκ μέσου μου ἐκάλεσεν ἐπ' ἐμὲ καιρὸν τοῦ συντρῖψαι ἐκλεκτούς μου ληνὸν ἐπάτησεν κύριος παρθένῳ θυγατρὶ ιουδα ἐπὶ τούτοις ἐγὼ κλαίω 1.16  ὁ ὀφθαλμός μου κατήγαγεν ὕδωρ ὅτι ἐμακρύνθη ἀπ' ἐμοῦ ὁ παρακαλῶν με ὁ ἐπιστρέφων ψυχήν μου ἐγένοντο οἱ υἱοί μου ἠφανισμένοι ὅτι ἐκραταιώθη ὁ ἐχθρός 1.17  ἐξῆρεν πάντας τοὺς ἰσχυρούς μου ὁ κύριος ἐκ μέσου μου ἐκάλεσεν ἐπ' ἐμὲ καιρὸν τοῦ συντρῖψαι ἐκλεκτούς μου ληνὸν ἐπάτησεν κύριος παρθένῳ θυγατρὶ ιουδα ἐπὶ τούτοις ἐγὼ κλαίω διεπέτασεν σιων χεῖρας αὐτῆς οὐκ ἔστιν ὁ παρακαλῶν αὐτήν ἐνετείλατο κύριος τῷ ιακωβ κύκλῳ αὐτοῦ οἱ θλίβοντες αὐτόν ἐγενήθη ιερουσαλημ εἰς ἀποκαθημένην ἀνὰ μέσον αὐτῶν 1.18  δίκαιός ἐστιν κύριος ὅτι τὸ στόμα αὐτοῦ παρεπίκρανα ἀκούσατε δή πάντες οἱ λαοί καὶ ἴδετε τὸ ἄλγος μου παρθένοι μου καὶ νεανίσκοι μου ἐπορεύθησαν ἐν αἰχμαλωσίᾳ 1.19  ἐκάλεσα τοὺς ἐραστάς μου αὐτοὶ δὲ παρελογίσαντό με οἱ ἱερεῖς μου καὶ οἱ πρεσβύτεροί μου ἐν τῇ πόλει ἐξέλιπον ὅτι ἐζήτησαν βρῶσιν αὐτοῖς ἵνα ἐπιστρέψωσιν ψυχὰς αὐτῶν καὶ οὐχ εὗρον 1.20  ἰδέ κύριε ὅτι θλίβομαι ἡ κοιλία μου ἐταράχθη καὶ ἡ καρδία μου ἐστράφη ἐν ἐμοί ὅτι παραπικραίνουσα παρεπίκρανα ἔξωθεν ἠτέκνωσέν με μάχαιρα ὥσπερ θάνατος ἐν οἴκῳ 1.21  ἀκούσατε δὴ ὅτι στενάζω ἐγώ οὐκ ἔστιν ὁ παρακαλῶν με πάντες οἱ ἐχθροί μου ἤκουσαν τὰ κακά μου καὶ ἐχάρησαν ὅτι σὺ ἐποίησας ἐπήγαγες ἡμέραν ἐκάλεσας καιρόν καὶ ἐγένοντο ὅμοιοι ἐμοί 1.22  εἰσέλθοι πᾶσα ἡ κακία αὐτῶν κατὰ πρόσωπόν σου καὶ ἐπιφύλλισον αὐτοῖς ὃν τρόπον ἐποίησαν ἐπιφυλλίδα περὶ πάντων τῶν ἁμαρτημάτων μου ὅτι πολλοὶ οἱ στεναγμοί μου καὶ ἡ καρδία μου λυπεῖται

1.1  kai egeneto meta to aichmalohtisthehnai ton israehl kai ieroysalehm erehmohthehnai ekathisen ieremias klaiohn kai ethrehnehsen ton threhnon toyton epi ieroysalehm kai eipen pohs ekathisen moneh eh polis eh peplehthymmeneh laohn egenehtheh ohs chehra peplehthymmeneh en ethnesin archoysa en chohrais egenehtheh eis phoron 1.2  klaioysa eklaysen en nykti kai ta dakrya aytehs epi tohn siagonohn aytehs kai oych yparchei o parakalohn aytehn apo pantohn tohn agapohntohn aytehn pantes oi philoyntes aytehn ehthetehsan en ayteh egenonto ayteh eis echthroys 1.3  metohkistheh eh ioydaia apo tapeinohseohs aytehs kai apo plehthoys doyleias aytehs ekathisen en ethnesin oych eyren anapaysin pantes oi katadiohkontes aytehn katelabon aytehn ana meson tohn thlibontohn 1.4  odoi siohn penthoysin para to meh einai erchomenoys en eorteh pasai ai pylai aytehs ehphanismenai oi iereis aytehs anastenazoysin ai parthenoi aytehs agomenai kai ayteh pikrainomeneh en eayteh 1.5  egenonto oi thlibontes aytehn eis kephalehn kai oi echthroi aytehs eythehnoysan oti kyrios etapeinohsen aytehn epi to plehthos tohn asebeiohn aytehs ta nehpia aytehs eporeythehsan en aichmalohsia kata prosohpon thlibontos 1.6  kai exehlthen ek thygatros siohn pasa eh eyprepeia aytehs egenonto oi archontes aytehs ohs krioi oych eyriskontes nomehn kai eporeyonto en oyk ischyi kata prosohpon diohkontos 1.7  emnehstheh ieroysalehm ehmerohn tapeinohseohs aytehs kai apohsmohn aytehs panta ta epithymehmata aytehs osa ehn ex ehmerohn archaiohn en toh pesein ton laon aytehs eis cheiras thlibontos kai oyk ehn o boehthohn ayteh idontes oi echthroi aytehs egelasan epi metoikesia aytehs 1.8  amartian ehmarten ieroysalehm dia toyto eis salon egeneto pantes oi doxazontes aytehn etapeinohsan aytehn eidon gar tehn aschehmosynehn aytehs kai ge ayteh stenazoysa kai apestrapheh opisoh 1.9  akatharsia aytehs pros podohn aytehs oyk emnehstheh eschata aytehs kai katebibasen yperogka oyk estin o parakalohn aytehn ide kyrie tehn tapeinohsin moy oti emegalyntheh echthros 1.10  cheira aytoy exepetasen thlibohn epi panta ta epithymehmata aytehs eiden gar ethneh eiselthonta eis to agiasma aytehs a eneteiloh meh eiselthein ayta eis ekklehsian soy 1.11  pas o laos aytehs katastenazontes zehtoyntes arton edohkan ta epithymehmata aytehs en brohsei toy epistrepsai psychehn ide kyrie kai epiblepson oti egenehthehn ehtimohmeneh 1.12  oy pros ymas pantes oi paraporeyomenoi odon epistrepsate kai idete ei estin algos kata to algos moy o egenehtheh phthegxamenos en emoi etapeinohsen me kyrios en ehmera orgehs thymoy aytoy 1.13  ex ypsoys aytoy apesteilen pyr en tois osteois moy katehgagen ayto diepetasen diktyon tois posin moy apestrepsen me eis ta opisoh edohken me ehphanismenehn olehn tehn ehmeran odynohmenehn 1.14  egrehgorehtheh epi ta asebehmata moy en chersin moy syneplakehsan anebehsan epi ton trachehlon moy ehsthenehsen eh ischys moy oti edohken kyrios en chersin moy odynas oy dynehsomai stehnai 1.15  exehren pantas toys ischyroys moy o kyrios ek mesoy moy ekalesen ep' eme kairon toy syntripsai eklektoys moy lehnon epatehsen kyrios parthenoh thygatri ioyda epi toytois egoh klaioh 1.16  o ophthalmos moy katehgagen ydohr oti emakryntheh ap' emoy o parakalohn me o epistrephohn psychehn moy egenonto oi yioi moy ehphanismenoi oti ekrataiohtheh o echthros 1.17  exehren pantas toys ischyroys moy o kyrios ek mesoy moy ekalesen ep' eme kairon toy syntripsai eklektoys moy lehnon epatehsen kyrios parthenoh thygatri ioyda epi toytois egoh klaioh diepetasen siohn cheiras aytehs oyk estin o parakalohn aytehn eneteilato kyrios toh iakohb kykloh aytoy oi thlibontes ayton egenehtheh ieroysalehm eis apokathehmenehn ana meson aytohn 1.18  dikaios estin kyrios oti to stoma aytoy parepikrana akoysate deh pantes oi laoi kai idete to algos moy parthenoi moy kai neaniskoi moy eporeythehsan en aichmalohsia 1.19  ekalesa toys erastas moy aytoi de parelogisanto me oi iereis moy kai oi presbyteroi moy en teh polei exelipon oti ezehtehsan brohsin aytois ina epistrepsohsin psychas aytohn kai oych eyron 1.20  ide kyrie oti thlibomai eh koilia moy etarachtheh kai eh kardia moy estrapheh en emoi oti parapikrainoysa parepikrana exohthen ehteknohsen me machaira ohsper thanatos en oikoh 1.21  akoysate deh oti stenazoh egoh oyk estin o parakalohn me pantes oi echthroi moy ehkoysan ta kaka moy kai echarehsan oti sy epoiehsas epehgages ehmeran ekalesas kairon kai egenonto omoioi emoi 1.22  eiselthoi pasa eh kakia aytohn kata prosohpon soy kai epiphyllison aytois on tropon epoiehsan epiphyllida peri pantohn tohn amartehmatohn moy oti polloi oi stenagmoi moy kai eh kardia moy lypeitai

1.1  אֵיכָה ׀ יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגֹּויִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינֹות הָיְתָה לָמַס׃ ס 1.2  בָּכֹו תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ אֵין־לָהּ מְנַחֵם מִכָּל־אֹהֲבֶיהָ כָּל־רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים׃ ס 1.3  גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה הִיא יָשְׁבָה בַגֹּויִם לֹא מָצְאָה מָנֹוחַ כָּל־רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים׃ ס 1.4  דַּרְכֵי צִיֹּון אֲבֵלֹות מִבְּלִי בָּאֵי מֹועֵד כָּל־שְׁעָרֶיהָ שֹׁומֵמִין כֹּהֲנֶיהָ נֶאֱנָחִים בְּתוּלֹתֶיהָ נּוּגֹות וְהִיא מַר־לָהּ׃ ס 1.5  הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ אֹיְבֶיהָ שָׁלוּ כִּי־יְהוָה הֹוגָהּ עַל רֹב־פְּשָׁעֶיהָ עֹולָלֶיהָ הָלְכוּ שְׁבִי לִפְנֵי־צָר׃ ס 1.6  וַיֵּצֵא [מִן־בַת־ כ] (מִבַּת־צִיֹּון ק) כָּל־הֲדָרָהּ הָיוּ שָׂרֶיהָ כְּאַיָּלִים לֹא־מָצְאוּ מִרְעֶה וַיֵּלְכוּ בְלֹא־כֹחַ לִפְנֵי רֹודֵף׃ ס 1.7  זָכְרָה יְרוּשָׁלִַם יְמֵי עָנְיָהּ וּמְרוּדֶיהָ כֹּל מַחֲמֻדֶיהָ אֲשֶׁר הָיוּ מִימֵי קֶדֶם בִּנְפֹל עַמָּהּ בְּיַד־צָר וְאֵין עֹוזֵר לָהּ רָאוּהָ צָרִים שָׂחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתֶּהָ׃ ס 1.8  חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלִַם עַל־כֵּן לְנִידָה הָיָתָה כָּל־מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כִּי־רָאוּ עֶרְוָתָהּ גַּם־הִיא נֶאֶנְחָה וַתָּשָׁב אָחֹור׃ ס 1.9  טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ לֹא זָכְרָה אַחֲרִיתָהּ וַתֵּרֶד פְּלָאִים אֵין מְנַחֵם לָהּ רְאֵה יְהוָה אֶת־עָנְיִי כִּי הִגְדִּיל אֹויֵב׃ ס 1.10  יָדֹו פָּרַשׂ צָר עַל כָּל־מַחֲמַדֶּיהָ כִּי־רָאֲתָה גֹויִם בָּאוּ מִקְדָּשָׁהּ אֲשֶׁר צִוִּיתָה לֹא־יָבֹאוּ בַקָּהָל לָךְ׃ ס 1.11  כָּל־עַמָּהּ נֶאֱנָחִים מְבַקְּשִׁים לֶחֶם נָתְנוּ [מַחֲמֹודֵּיהֶם כ] (מַחֲמַדֵּיהֶם ק) בְּאֹכֶל לְהָשִׁיב נָפֶשׁ רְאֵה יְהוָה וְהַבִּיטָה כִּי הָיִיתִי זֹולֵלָה׃ ס 1.12  לֹוא אֲלֵיכֶם כָּל־עֹבְרֵי דֶרֶךְ הַבִּיטוּ וּרְאוּ אִם־יֵשׁ מַכְאֹוב כְּמַכְאֹבִי אֲשֶׁר עֹולַל לִי אֲשֶׁר הֹוגָה יְהוָה בְּיֹום חֲרֹון אַפֹּו׃ ס 1.13  מִמָּרֹום שָׁלַח־אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי וַיִּרְדֶּנָּה פָּרַשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלַי הֱשִׁיבַנִי אָחֹור נְתָנַנִי שֹׁמֵמָה כָּל־הַיֹּום דָּוָה׃ ס 1.14  נִשְׂקַד עֹל פְּשָׁעַי בְּיָדֹו יִשְׂתָּרְגוּ עָלוּ עַל־צַוָּארִי הִכְשִׁיל כֹּחִי נְתָנַנִי אֲדֹנָי בִּידֵי לֹא־אוּכַל קוּם׃ ס 1.15  סִלָּה כָל־אַבִּירַי ׀ אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי קָרָא עָלַי מֹועֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי גַּת דָּרַךְ אֲדֹנָי לִבְתוּלַת בַּת־יְהוּדָה׃ ס 1.16  עַל־אֵלֶּה ׀ אֲנִי בֹוכִיָּה עֵינִי ׀ עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם כִּי־רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי הָיוּ בָנַי שֹׁומֵמִים כִּי גָבַר אֹויֵב׃ ס 1.17  פֵּרְשָׂה צִיֹּון בְּיָדֶיהָ אֵין מְנַחֵם לָהּ צִוָּה יְהוָה לְיַעֲקֹב סְבִיבָיו צָרָיו הָיְתָה יְרוּשָׁלִַם לְנִדָּה בֵּינֵיהֶם׃ ס 1.18  צַדִּיק הוּא יְהוָה כִּי פִיהוּ מָרִיתִי שִׁמְעוּ־נָא כָל־ [עַמִּים כ] (הָעַמִּים ק) וּרְאוּ מַכְאֹבִי בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי הָלְכוּ בַשֶּׁבִי׃ ס 1.19  קָרָאתִי לַמְאַהֲבַי הֵמָּה רִמּוּנִי כֹּהֲנַי וּזְקֵנַי בָּעִיר גָּוָעוּ כִּי־בִקְשׁוּ אֹכֶל לָמֹו וְיָשִׁיבוּ אֶת־נַפְשָׁם׃ ס 1.20  רְאֵה יְהוָה כִּי־צַר־לִי מֵעַי חֳמַרְמָרוּ נֶהְפַּךְ לִבִּי בְּקִרְבִּי כִּי מָרֹו מָרִיתִי מִחוּץ שִׁכְּלָה־חֶרֶב בַּבַּיִת כַּמָּוֶת׃ ס 1.21  שָׁמְעוּ כִּי נֶאֱנָחָה אָנִי אֵין מְנַחֵם לִי כָּל־אֹיְבַי שָׁמְעוּ רָעָתִי שָׂשׂוּ כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ הֵבֵאתָ יֹום־קָרָאתָ וְיִהְיוּ כָמֹונִי׃ ס 1.22  תָּבֹא כָל־רָעָתָם לְפָנֶיךָ וְעֹולֵל לָמֹו כַּאֲשֶׁר עֹולַלְתָּ לִי עַל כָּל־פְּשָׁעָי כִּי־רַבֹּות אַנְחֹתַי וְלִבִּי דַוָּי׃ פ

1.1  AejkaaH jaaxxbaaH baadaad HaaOijr rabaatij Oaam HaajtaaH kAalmaanaaH rabaatij bagowjim xaaraatij bamdijnowt HaajtaaH laamas׃ s 1.2  baakow tibkaeH balajlaaH wdimOaataaH Oal laehaejaaH Aejn-laaH mnahem mikaal-AoHabaejHaa kaal-reOaejHaa baagdw baaH Haajw laaH lAojbijm׃ s 1.3  gaaltaaH jHwdaaH meOonij wmerob OabodaaH HijA jaaxxbaaH bagowjim loA maacAaaH maanowha kaal-rodpaejHaa HixijgwHaa bejn Hamcaarijm׃ s 1.4  darkej cijown Aabelowt miblij baaAej mowOed kaal-xxOaaraejHaa xxowmemijn koHanaejHaa naeAaenaahijm btwlotaejHaa nwgowt wHijA mar-laaH׃ s 1.5  Haajw caaraejHaa lroAxx AojbaejHaa xxaalw kij-jHwaaH HowgaaH Oal rob-pxxaaOaejHaa OowlaalaejHaa Haalkw xxbij lipnej-caar׃ s 1.6  wajeceA [min-bat- k] (mibat-cijown q) kaal-HadaaraaH Haajw xaaraejHaa kAajaalijm loA-maacAw mirOaeH wajelkw bloA-koha lipnej rowdep׃ s 1.7  zaakraaH jrwxxaalaim jmej OaanjaaH wmrwdaejHaa kol mahamudaejHaa Aaxxaer Haajw mijmej qaedaem binpol OamaaH bjad-caar wAejn Oowzer laaH raaAwHaa caarijm xaahaqw Oal mixxbataeHaa׃ s 1.8  heTA haaTAaaH jrwxxaalaim Oal-ken lnijdaaH HaajaataaH kaal-mkabdaejHaa HizijlwHaa kij-raaAw OaerwaataaH gam-HijA naeAaenhaaH wataaxxaab Aaahowr׃ s 1.9  TumAaataaH bxxwlaejHaa loA zaakraaH AaharijtaaH wateraed plaaAijm Aejn mnahem laaH rAeH jHwaaH Aaet-Oaanjij kij Higdijl Aowjeb׃ s 1.10  jaadow paarax caar Oal kaal-mahamadaejHaa kij-raaAataaH gowjim baaAw miqdaaxxaaH Aaxxaer ciwijtaaH loA-jaaboAw baqaaHaal laak׃ s 1.11  kaal-OamaaH naeAaenaahijm mbaqxxijm laehaem naatnw [mahamowdejHaem k] (mahamadejHaem q) bAokael lHaaxxijb naapaexx rAeH jHwaaH wHabijTaaH kij Haajijtij zowlelaaH׃ s 1.12  lowA Aalejkaem kaal-Oobrej daeraek HabijTw wrAw Aim-jexx makAowb kmakAobij Aaxxaer Oowlal lij Aaxxaer HowgaaH jHwaaH bjowm harown Aapow׃ s 1.13  mimaarowm xxaalah-Aexx bOacmotaj wajirdaenaaH paarax raexxaet lraglaj Haexxijbanij Aaahowr ntaananij xxomemaaH kaal-Hajowm daawaaH׃ s 1.14  nixqad Ool pxxaaOaj bjaadow jixtaargw Oaalw Oal-cawaaArij Hikxxijl kohij ntaananij Aadonaaj bijdej loA-Awkal qwm׃ s 1.15  silaaH kaal-Aabijraj Aadonaaj bqirbij qaaraaA Oaalaj mowOed lixxbor bahwraaj gat daarak Aadonaaj libtwlat bat-jHwdaaH׃ s 1.16  Oal-AelaeH Aanij bowkijaaH Oejnij Oejnij jordaaH majim kij-raahaq mimaenij mnahem mexxijb napxxij Haajw baanaj xxowmemijm kij gaabar Aowjeb׃ s 1.17  perxaaH cijown bjaadaejHaa Aejn mnahem laaH ciwaaH jHwaaH ljaOaqob sbijbaajw caaraajw HaajtaaH jrwxxaalaim lnidaaH bejnejHaem׃ s 1.18  cadijq HwA jHwaaH kij pijHw maarijtij xximOw-naaA kaal- [Oamijm k] (HaaOamijm q) wrAw makAobij btwlotaj wbahwraj Haalkw baxxaebij׃ s 1.19  qaaraaAtij lamAaHabaj HemaaH rimwnij koHanaj wzqenaj baaOijr gaawaaOw kij-biqxxw Aokael laamow wjaaxxijbw Aaet-napxxaam׃ s 1.20  rAeH jHwaaH kij-car-lij meOaj haamarmaarw naeHpak libij bqirbij kij maarow maarijtij mihwc xxiklaaH-haeraeb babajit kamaawaet׃ s 1.21  xxaamOw kij naeAaenaahaaH Aaanij Aejn mnahem lij kaal-Aojbaj xxaamOw raaOaatij xaaxw kij AataaH Oaaxijtaa HebeAtaa jowm-qaaraaAtaa wjiHjw kaamownij׃ s 1.22  taaboA kaal-raaOaataam lpaanaejkaa wOowlel laamow kaAaxxaer Oowlaltaa lij Oal kaal-pxxaaOaaj kij-rabowt Aanhotaj wlibij dawaaj׃ p

1.1  איכה ׀ ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס׃ ס 1.2  בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין־לה מנחם מכל־אהביה כל־רעיה בגדו בה היו לה לאיבים׃ ס 1.3  גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל־רדפיה השיגוה בין המצרים׃ ס 1.4  דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד כל־שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר־לה׃ ס 1.5  היו צריה לראש איביה שלו כי־יהוה הוגה על רב־פשעיה עולליה הלכו שבי לפני־צר׃ ס 1.6  ויצא [מן־בת־ כ] (מבת־ציון ק) כל־הדרה היו שריה כאילים לא־מצאו מרעה וילכו בלא־כח לפני רודף׃ ס 1.7  זכרה ירושלם ימי עניה ומרודיה כל מחמדיה אשר היו מימי קדם בנפל עמה ביד־צר ואין עוזר לה ראוה צרים שחקו על משבתה׃ ס 1.8  חטא חטאה ירושלם על־כן לנידה היתה כל־מכבדיה הזילוה כי־ראו ערותה גם־היא נאנחה ותשב אחור׃ ס 1.9  טמאתה בשוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה ראה יהוה את־עניי כי הגדיל אויב׃ ס 1.10  ידו פרש צר על כל־מחמדיה כי־ראתה גוים באו מקדשה אשר צויתה לא־יבאו בקהל לך׃ ס 1.11  כל־עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו [מחמודיהם כ] (מחמדיהם ק) באכל להשיב נפש ראה יהוה והביטה כי הייתי זוללה׃ ס 1.12  לוא אליכם כל־עברי דרך הביטו וראו אם־יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוגה יהוה ביום חרון אפו׃ ס 1.13  ממרום שלח־אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור נתנני שממה כל־היום דוה׃ ס 1.14  נשקד על פשעי בידו ישתרגו עלו על־צוארי הכשיל כחי נתנני אדני בידי לא־אוכל קום׃ ס 1.15  סלה כל־אבירי ׀ אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת־יהודה׃ ס 1.16  על־אלה ׀ אני בוכיה עיני ׀ עיני ירדה מים כי־רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב׃ ס 1.17  פרשה ציון בידיה אין מנחם לה צוה יהוה ליעקב סביביו צריו היתה ירושלם לנדה ביניהם׃ ס 1.18  צדיק הוא יהוה כי פיהו מריתי שמעו־נא כל־ [עמים כ] (העמים ק) וראו מכאבי בתולתי ובחורי הלכו בשבי׃ ס 1.19  קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי־בקשו אכל למו וישיבו את־נפשם׃ ס 1.20  ראה יהוה כי־צר־לי מעי חמרמרו נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי מחוץ שכלה־חרב בבית כמות׃ ס 1.21  שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי כל־איבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית הבאת יום־קראת ויהיו כמוני׃ ס 1.22  תבא כל־רעתם לפניך ועולל למו כאשר עוללת לי על כל־פשעי כי־רבות אנחתי ולבי דוי׃ פ

1.1  AjkH jxbH bdd HOjr rbtj Om HjtH kAlmnH rbtj bgwjm xrtj bmdjnwt HjtH lms׃ s 1.2  bkw tbkH bljlH wdmOtH Ol lhjH Ajn-lH mnhm mkl-AHbjH kl-rOjH bgdw bH Hjw lH lAjbjm׃ s 1.3  gltH jHwdH mOnj wmrb ObdH HjA jxbH bgwjm lA mcAH mnwh kl-rdpjH HxjgwH bjn Hmcrjm׃ s 1.4  drkj cjwn Ablwt mblj bAj mwOd kl-xOrjH xwmmjn kHnjH nAnhjm btwltjH nwgwt wHjA mr-lH׃ s 1.5  Hjw crjH lrAx AjbjH xlw kj-jHwH HwgH Ol rb-pxOjH OwlljH Hlkw xbj lpnj-cr׃ s 1.6  wjcA [mn-bt- k] (mbt-cjwn q) kl-HdrH Hjw xrjH kAjljm lA-mcAw mrOH wjlkw blA-kh lpnj rwdp׃ s 1.7  zkrH jrwxlm jmj OnjH wmrwdjH kl mhmdjH Axr Hjw mjmj qdm bnpl OmH bjd-cr wAjn Owzr lH rAwH crjm xhqw Ol mxbtH׃ s 1.8  hTA hTAH jrwxlm Ol-kn lnjdH HjtH kl-mkbdjH HzjlwH kj-rAw OrwtH gm-HjA nAnhH wtxb Ahwr׃ s 1.9  TmAtH bxwljH lA zkrH AhrjtH wtrd plAjm Ajn mnhm lH rAH jHwH At-Onjj kj Hgdjl Awjb׃ s 1.10  jdw prx cr Ol kl-mhmdjH kj-rAtH gwjm bAw mqdxH Axr cwjtH lA-jbAw bqHl lk׃ s 1.11  kl-OmH nAnhjm mbqxjm lhm ntnw [mhmwdjHm k] (mhmdjHm q) bAkl lHxjb npx rAH jHwH wHbjTH kj Hjjtj zwllH׃ s 1.12  lwA Aljkm kl-Obrj drk HbjTw wrAw Am-jx mkAwb kmkAbj Axr Owll lj Axr HwgH jHwH bjwm hrwn Apw׃ s 1.13  mmrwm xlh-Ax bOcmtj wjrdnH prx rxt lrglj Hxjbnj Ahwr ntnnj xmmH kl-Hjwm dwH׃ s 1.14  nxqd Ol pxOj bjdw jxtrgw Olw Ol-cwArj Hkxjl khj ntnnj Adnj bjdj lA-Awkl qwm׃ s 1.15  slH kl-Abjrj Adnj bqrbj qrA Olj mwOd lxbr bhwrj gt drk Adnj lbtwlt bt-jHwdH׃ s 1.16  Ol-AlH Anj bwkjH Ojnj Ojnj jrdH mjm kj-rhq mmnj mnhm mxjb npxj Hjw bnj xwmmjm kj gbr Awjb׃ s 1.17  prxH cjwn bjdjH Ajn mnhm lH cwH jHwH ljOqb sbjbjw crjw HjtH jrwxlm lndH bjnjHm׃ s 1.18  cdjq HwA jHwH kj pjHw mrjtj xmOw-nA kl- [Omjm k] (HOmjm q) wrAw mkAbj btwltj wbhwrj Hlkw bxbj׃ s 1.19  qrAtj lmAHbj HmH rmwnj kHnj wzqnj bOjr gwOw kj-bqxw Akl lmw wjxjbw At-npxm׃ s 1.20  rAH jHwH kj-cr-lj mOj hmrmrw nHpk lbj bqrbj kj mrw mrjtj mhwc xklH-hrb bbjt kmwt׃ s 1.21  xmOw kj nAnhH Anj Ajn mnhm lj kl-Ajbj xmOw rOtj xxw kj AtH Oxjt HbAt jwm-qrAt wjHjw kmwnj׃ s 1.22  tbA kl-rOtm lpnjk wOwll lmw kAxr Owllt lj Ol kl-pxOj kj-rbwt Anhtj wlbj dwj׃ p

1.1  ALEPH. Quomodo sedet sola civitas plena populo! Facta est quasi vidua domina gentium; princeps provinciarum facta est sub tributo. 1.2  BETH. Plorans plorat in nocte, et lacrimae eius in maxillis eius; non est qui consoletur eam ex omnibus caris eius: omnes amici eius spreverunt eam et facti sunt ei inimici. 1.3  GHIMEL. Migravit Iudas prae afflictione et multitudine servitutis; habitat inter gentes nec invenit requiem: omnes persecutores eius apprehenderunt eam inter angustias. 1.4  DALETH. Viae Sion lugent, eo quod non sint qui veniant ad sollemnitatem; omnes portae eius destructae, sacerdotes eius gementes, virgines eius afflictae, et ipsa oppressa amaritudine. 1.5  HE. Facti sunt hostes eius in caput, inimici eius in securitate, quia Dominus afflixit eam propter multitudinem iniquitatum eius; parvuli eius ducti sunt captivi ante faciem tribulantis. 1.6  VAU. Et egressus est a filia Sion omnis decor eius; facti sunt principes eius velut cervi non invenientes pascua et abierunt absque fortitudine ante faciem persequentis. 1.7  ZAIN. Recordata est Ierusalem dierum afflictionis suae et peregrinationis, omnium desiderabilium suorum, quae habuerat a diebus antiquis, cum caderet populus eius in manu hostili, et non esset auxiliator; viderunt eam hostes et deriserunt interitum eius. 1.8  HETH. Peccatum peccavit Ierusalem, propterea abominabilis facta est; omnes, qui glorificabant eam, spreverunt illam, quia viderunt ignominiam eius: ipsa autem gemens conversa est retrorsum. 1.9  TETH. Sordes eius in fimbriis eius, nec recordata est finis sui; deposita est vehementer, non habens consolatorem. “ Vide, Domine, afflictionem meam, quoniam erectus est inimicus! ”. 1.10  IOD. Manum suam misit hostis ad omnia desiderabilia eius, quia vidit gentes ingressas sanctuarium suum, de quibus praeceperas, ne intrarent in ecclesiam tuam. 1.11  CAPH. Omnis populus eius gemens et quaerens panem; dederunt pretiosa quaeque pro cibo ad refocillandam animam. “ Vide, Domine, et considera, quoniam facta sum vilis! 1.12  LAMED. O vos omnes, qui transitis per viam, attendite et videte, si est dolor sicut dolor meus, quem paravit mihi, quo afflixit me Dominus in die irae furoris sui. 1.13  MEM. De excelso misit ignem, in ossa mea immisit eum; expandit rete pedibus meis, convertit me retrorsum: posuit me desolatam, tota die maerore confectam. 1.14  NUN. Vigilavit super iniquitates meas, in manu eius convolutae sunt et impositae collo meo; debilitavit virtutem meam: dedit me Dominus in manu, de qua non potero surgere. 1.15  SAMECH. Sprevit omnes fortes meos Dominus in medio mei; vocavit adversum me conventum, ut contereret iuvenes meos: torcular calcavit Dominus virgini filiae Iudae. 1.16  AIN. Idcirco ego plorans, et oculus meus deducens aquas, quia longe factus est a me consolator reficiens animam meam; facti sunt filii mei desolati, quoniam invaluit inimicus ”. 1.17  PHE. Expandit Sion manus suas, non est qui consoletur eam; mandavit Dominus adversum Iacob in circuitu eius hostes eius: facta est Ierusalem quasi polluta menstruis inter eos. 1.18  SADE. “ Iustus est Dominus, quia contra os eius rebellis fui. Audite, obsecro, universi populi, et videte dolorem meum: virgines meae et iuvenes mei abierunt in captivitatem. 1.19  COPH. Vocavi amicos meos, et ipsi deceperunt me; sacerdotes mei et senes mei in urbe consumpti sunt, quia quaesierunt cibum sibi, ut refocillarent animam suam. 1.20  RES. Vide, Domine, quoniam tribulor; efferbuerunt viscera mea, subversum est cor meum in memetipsa, quoniam valde rebellis fui; foris orbavit me gladius et domi mors. 1.21  SIN. Audi, quia ingemisco ego, et non est qui consoletur me; omnes inimici mei audierunt malum meum, laetati sunt quoniam tu fecisti. Adduc diem, quem proclamasti, et fient similes mei. 1.22  THAU. Ingrediatur omne malum eorum coram te, et fac eis, sicut fecisti mihi propter omnes iniquitates meas; multi enim gemitus mei, et cor meum maerens ”.

2.1  In was für eine Dunkelheit hat doch der Herr in seinem Zorn die Tochter Zion versetzt! Er hat die Zierde Israels vom Himmel zur Erde geschleudert und des Schemels seiner Füße nicht gedacht am Tage seines Zorns. 2.2  Der Herr hat alle Wohnungen Jakobs vertilgt und ihrer nicht geschont; er hat in seinem Grimm die Festungen der Tochter Juda niedergerissen und zu Boden geworfen; er hat ihr Königreich samt ihren Fürsten entweiht. 2.3  In seinem grimmigen Zorn hieb er jedes Horn von Israel ab, zog vor dem Feinde seine Hand zurück und zündete Jakob wie mit einer Feuerflamme an, welche ringsum alles verzehrt. 2.4  Er spannte seinen Bogen wie ein Feind, stellte sich mit seiner Rechten wie ein Widersacher und machte alles nieder, was im Zelte der Tochter Zion lieblich anzusehen war; er goß seinen Grimm wie Feuer aus. 2.5  Der Herr ist geworden wie ein Feind; er hat Israel vertilgt, alle seine Paläste vernichtet; er hat seine Festungen zerstört und hat der Tochter Juda viel Klage und Wehklage verursacht. 2.6  Er hat sein Gehege verwüstet wie einen Garten, sein Versammlungshaus zerstört; der HERR hat die Festtage und Sabbate zu Zion in Vergessenheit gebracht und in seinem grimmigen Zorn König und Priester verworfen. 2.7  Der Herr hat seinen Altar verabscheut, sein Heiligtum verflucht; er hat die Mauern ihrer Paläste der Hand des Feindes preisgegeben; sie haben im Hause des HERRN ihre Stimme erschallen lassen wie an einem Festtag. 2.8  Der HERR hatte sich vorgenommen, die Mauern der Tochter Zion zu zerstören; er spannte die Meßschnur aus, zog seine Hand nicht zurück, bis daß er sie vertilgte; Wall und Mauer versetzte er in Trauer; sie stehen allzumal kläglich da. 2.9  Ihre Tore sind in den Erdboden versunken, ihre Riegel hat er verderbt und zerbrochen; ihr König und ihre Fürsten sind unter den Heiden; es ist kein Gesetz mehr da, auch bekommen ihre Propheten keine Offenbarung mehr vom HERRN. 2.10  Die Ältesten der Tochter Zion sitzen schweigend auf der Erde; sie haben Staub auf ihr Haupt gestreut und sich mit dem Sack umgürtet; die Jungfrauen von Jerusalem senken ihr Haupt zur Erde. 2.11  Meine Augen sind ausgeweint, mein Inneres kocht; mein Herz schmilzt in mir wegen des Zusammenbruches der Tochter meines Volkes, weil die jungen Kinder und Säuglinge auf den Gassen verschmachtet sind! 2.12  Sie sprachen zu ihren Müttern: «Wo ist Brot und Wein?» als sie wie Todwunde auf den Straßen der Stadt verschmachteten, als sie in dem Schoß ihrer Mütter den Geist aufgaben. 2.13  Wie soll ich dir zusprechen, du Tochter Jerusalem? Wem soll ich dich vergleichen? Womit soll ich dich beruhigen und trösten, du Jungfrau, Tochter Zion? Denn dein Schaden ist so groß wie das Meer! Wer kann dich heilen? 2.14  Deine Propheten haben dir erlogenes und fades Zeug gepredigt und haben deine Missetat nicht aufgedeckt, um dadurch deine Gefangenschaft abzuwenden, sondern sie haben dir betrügerische und verführerische Orakel gegeben. 2.15  Alle, die des Weges vorübergehen, schlagen die Hände über dir zusammen, zischen und schütteln den Kopf über die Tochter Jerusalem: «Ist das die Stadt, von der man sagte, sie sei die allerschönste, die Wonne der ganzen Erde?» 2.16  Alle deine Feinde sperren ihr Maul gegen dich auf, zischen und knirschen mit den Zähnen und sagen: «Jetzt haben wir sie vertilgt! Das ist der Tag, auf den wir hofften, wir haben ihn erlebt und gesehen!» 2.17  Der HERR hat vollbracht, was er sich vorgenommen; er hat seine Drohung ausgeführt, die er von alters her hat verkündigen lassen; er hat schonungslos zerstört; er hat den Feind über dich frohlocken lassen und das Horn deiner Widersacher erhöht. 2.18  Ihr Herz schreie zum Herrn! Du Mauer der Tochter Zion, laß Tag und Nacht Tränenströme fließen, gönne dir keine Ruhe, dein Augapfel raste nicht! 2.19  Stehe auf und klage des Nachts, beim Beginn der Wachen! Schütte dein Herz wie Wasser aus vor dem Angesicht des Herrn! Hebe deine Hände zu ihm empor für die Seele deiner Kindlein, die an allen Straßenecken vor Hunger verschmachten! 2.20  HERR, schaue her und siehe: Wem hast du also getan? Sollten denn Frauen ihre eigene Leibesfrucht essen, die Kindlein ihrer Pflege? Sollten wirklich Priester und Propheten im Heiligtum des Herrn erschlagen werden? 2.21  Junge und Alte liegen draußen auf der Erde; meine Jungfrauen und meine Jünglinge sind durch das Schwert gefallen; du hast sie am Tage deines grimmigen Zornes erwürgt, du hast sie schonungslos niedergemacht! 2.22  Wie zu einem Festtage hast du alles, was ich fürchtete, von allen Seiten zusammengerufen, und es ist am Tage des Zornes des HERRN niemand entronnen noch übriggeblieben; was ich gepflegt und großgezogen hatte, das vertilgte mein Feind!

2.1  πῶς ἐγνόφωσεν ἐν ὀργῇ αὐτοῦ κύριος τὴν θυγατέρα σιων κατέρριψεν ἐξ οὐρανοῦ εἰς γῆν δόξασμα ισραηλ καὶ οὐκ ἐμνήσθη ὑποποδίου ποδῶν αὐτοῦ ἐν ἡμέρᾳ ὀργῆς αὐτοῦ 2.2  κατεπόντισεν κύριος οὐ φεισάμενος πάντα τὰ ὡραῖα ιακωβ καθεῖλεν ἐν θυμῷ αὐτοῦ τὰ ὀχυρώματα τῆς θυγατρὸς ιουδα ἐκόλλησεν εἰς τὴν γῆν ἐβεβήλωσεν βασιλέα αὐτῆς καὶ ἄρχοντας αὐτῆς 2.3  συνέκλασεν ἐν ὀργῇ θυμοῦ αὐτοῦ πᾶν κέρας ισραηλ ἀπέστρεψεν ὀπίσω δεξιὰν αὐτοῦ ἀπὸ προσώπου ἐχθροῦ καὶ ἀνῆψεν ἐν ιακωβ ὡς πῦρ φλόγα καὶ κατέφαγεν πάντα τὰ κύκλῳ 2.4  ἐνέτεινεν τόξον αὐτοῦ ὡς ἐχθρός ἐστερέωσεν δεξιὰν αὐτοῦ ὡς ὑπεναντίος καὶ ἀπέκτεινεν πάντα τὰ ἐπιθυμήματα ὀφθαλμῶν μου ἐν σκηνῇ θυγατρὸς σιων ἐξέχεεν ὡς πῦρ τὸν θυμὸν αὐτοῦ 2.5  ἐγενήθη κύριος ὡς ἐχθρός κατεπόντισεν ισραηλ κατεπόντισεν πάσας τὰς βάρεις αὐτῆς διέφθειρεν τὰ ὀχυρώματα αὐτοῦ καὶ ἐπλήθυνεν τῇ θυγατρὶ ιουδα ταπεινουμένην καὶ τεταπεινωμένην 2.6  καὶ διεπέτασεν ὡς ἄμπελον τὸ σκήνωμα αὐτοῦ διέφθειρεν ἑορτὴν αὐτοῦ ἐπελάθετο κύριος ὃ ἐποίησεν ἐν σιων ἑορτῆς καὶ σαββάτου καὶ παρώξυνεν ἐμβριμήματι ὀργῆς αὐτοῦ βασιλέα καὶ ἱερέα καὶ ἄρχοντα 2.7  ἀπώσατο κύριος θυσιαστήριον αὐτοῦ ἀπετίναξεν ἁγίασμα αὐτοῦ συνέτριψεν ἐν χειρὶ ἐχθροῦ τεῖχος βάρεων αὐτῆς φωνὴν ἔδωκαν ἐν οἴκῳ κυρίου ὡς ἐν ἡμέρᾳ ἑορτῆς 2.8  καὶ ἐπέστρεψεν κύριος τοῦ διαφθεῖραι τεῖχος θυγατρὸς σιων ἐξέτεινεν μέτρον οὐκ ἀπέστρεψεν χεῖρα αὐτοῦ ἀπὸ καταπατήματος καὶ ἐπένθησεν τὸ προτείχισμα καὶ τεῖχος ὁμοθυμαδὸν ἠσθένησεν 2.9  ἐνεπάγησαν εἰς γῆν πύλαι αὐτῆς ἀπώλεσεν καὶ συνέτριψεν μοχλοὺς αὐτῆς βασιλέα αὐτῆς καὶ ἄρχοντας αὐτῆς ἐν τοῖς ἔθνεσιν οὐκ ἔστιν νόμος καί γε προφῆται αὐτῆς οὐκ εἶδον ὅρασιν παρὰ κυρίου 2.10  ἐκάθισαν εἰς τὴν γῆν ἐσιώπησαν πρεσβύτεροι θυγατρὸς σιων ἀνεβίβασαν χοῦν ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτῶν περιεζώσαντο σάκκους κατήγαγον εἰς γῆν ἀρχηγοὺς παρθένους ἐν ιερουσαλημ 2.11  ἐξέλιπον ἐν δάκρυσιν οἱ ὀφθαλμοί μου ἐταράχθη ἡ καρδία μου ἐξεχύθη εἰς γῆν ἡ δόξα μου ἐπὶ τὸ σύντριμμα τῆς θυγατρὸς τοῦ λαοῦ μου ἐν τῷ ἐκλιπεῖν νήπιον καὶ θηλάζοντα ἐν πλατείαις πόλεως 2.12  ταῖς μητράσιν αὐτῶν εἶπαν ποῦ σῖτος καὶ οἶνος ἐν τῷ ἐκλύεσθαι αὐτοὺς ὡς τραυματίας ἐν πλατείαις πόλεως ἐν τῷ ἐκχεῖσθαι ψυχὰς αὐτῶν εἰς κόλπον μητέρων αὐτῶν 2.13  τί μαρτυρήσω σοι ἢ τί ὁμοιώσω σοι θύγατερ ιερουσαλημ τίς σώσει σε καὶ παρακαλέσει σε παρθένος θύγατερ σιων ὅτι ἐμεγαλύνθη ποτήριον συντριβῆς σου τίς ἰάσεταί σε 2.14  προφῆταί σου εἴδοσάν σοι μάταια καὶ ἀφροσύνην καὶ οὐκ ἀπεκάλυψαν ἐπὶ τὴν ἀδικίαν σου τοῦ ἐπιστρέψαι αἰχμαλωσίαν σου καὶ εἴδοσάν σοι λήμματα μάταια καὶ ἐξώσματα 2.15  ἐκρότησαν ἐπὶ σὲ χεῖρας πάντες οἱ παραπορευόμενοι ὁδόν ἐσύρισαν καὶ ἐκίνησαν τὴν κεφαλὴν αὐτῶν ἐπὶ τὴν θυγατέρα ιερουσαλημ ἦ αὕτη ἡ πόλις ἣν ἐροῦσιν στέφανος δόξης εὐφροσύνη πάσης τῆς γῆς 2.16  διήνοιξαν ἐπὶ σὲ στόμα αὐτῶν πάντες οἱ ἐχθροί σου ἐσύρισαν καὶ ἔβρυξαν ὀδόντας εἶπαν κατεπίομεν αὐτήν πλὴν αὕτη ἡ ἡμέρα ἣν προσεδοκῶμεν εὕρομεν αὐτήν εἴδομεν 2.17  ἐποίησεν κύριος ἃ ἐνεθυμήθη συνετέλεσεν ῥήματα αὐτοῦ ἃ ἐνετείλατο ἐξ ἡμερῶν ἀρχαίων καθεῖλεν καὶ οὐκ ἐφείσατο καὶ ηὔφρανεν ἐπὶ σὲ ἐχθρόν ὕψωσεν κέρας θλίβοντός σε 2.18  ἐβόησεν καρδία αὐτῶν πρὸς κύριον τείχη σιων καταγάγετε ὡς χειμάρρους δάκρυα ἡμέρας καὶ νυκτός μὴ δῷς ἔκνηψιν σεαυτῇ μὴ σιωπήσαιτο θύγατερ ὁ ὀφθαλμός σου 2.19  ἀνάστα ἀγαλλίασαι ἐν νυκτὶ εἰς ἀρχὰς φυλακῆς σου ἔκχεον ὡς ὕδωρ καρδίαν σου ἀπέναντι προσώπου κυρίου ἆρον πρὸς αὐτὸν χεῖράς σου περὶ ψυχῆς νηπίων σου τῶν ἐκλυομένων λιμῷ ἐπ' ἀρχῆς πασῶν ἐξόδων 2.20  ἰδέ κύριε καὶ ἐπίβλεψον τίνι ἐπεφύλλισας οὕτως εἰ φάγονται γυναῖκες καρπὸν κοιλίας αὐτῶν ἐπιφυλλίδα ἐποίησεν μάγειρος φονευθήσονται νήπια θηλάζοντα μαστούς ἀποκτενεῖς ἐν ἁγιάσματι κυρίου ἱερέα καὶ προφήτην 2.21  ἐκοιμήθησαν εἰς τὴν ἔξοδον παιδάριον καὶ πρεσβύτης παρθένοι μου καὶ νεανίσκοι μου ἐπορεύθησαν ἐν αἰχμαλωσίᾳ ἐν ῥομφαίᾳ καὶ ἐν λιμῷ ἀπέκτεινας ἐν ἡμέρᾳ ὀργῆς σου ἐμαγείρευσας οὐκ ἐφείσω 2.22  ἐκάλεσεν ἡμέραν ἑορτῆς παροικίας μου κυκλόθεν καὶ οὐκ ἐγένοντο ἐν ἡμέρᾳ ὀργῆς κυρίου ἀνασῳζόμενος καὶ καταλελειμμένος ὡς ἐπεκράτησα καὶ ἐπλήθυνα ἐχθρούς μου πάντας

2.1  pohs egnophohsen en orgeh aytoy kyrios tehn thygatera siohn katerripsen ex oyranoy eis gehn doxasma israehl kai oyk emnehstheh ypopodioy podohn aytoy en ehmera orgehs aytoy 2.2  katepontisen kyrios oy pheisamenos panta ta ohraia iakohb katheilen en thymoh aytoy ta ochyrohmata tehs thygatros ioyda ekollehsen eis tehn gehn ebebehlohsen basilea aytehs kai archontas aytehs 2.3  syneklasen en orgeh thymoy aytoy pan keras israehl apestrepsen opisoh dexian aytoy apo prosohpoy echthroy kai anehpsen en iakohb ohs pyr phloga kai katephagen panta ta kykloh 2.4  eneteinen toxon aytoy ohs echthros estereohsen dexian aytoy ohs ypenantios kai apekteinen panta ta epithymehmata ophthalmohn moy en skehneh thygatros siohn execheen ohs pyr ton thymon aytoy 2.5  egenehtheh kyrios ohs echthros katepontisen israehl katepontisen pasas tas bareis aytehs diephtheiren ta ochyrohmata aytoy kai eplehthynen teh thygatri ioyda tapeinoymenehn kai tetapeinohmenehn 2.6  kai diepetasen ohs ampelon to skehnohma aytoy diephtheiren eortehn aytoy epelatheto kyrios o epoiehsen en siohn eortehs kai sabbatoy kai parohxynen embrimehmati orgehs aytoy basilea kai ierea kai archonta 2.7  apohsato kyrios thysiastehrion aytoy apetinaxen agiasma aytoy synetripsen en cheiri echthroy teichos bareohn aytehs phohnehn edohkan en oikoh kyrioy ohs en ehmera eortehs 2.8  kai epestrepsen kyrios toy diaphtheirai teichos thygatros siohn exeteinen metron oyk apestrepsen cheira aytoy apo katapatehmatos kai epenthehsen to proteichisma kai teichos omothymadon ehsthenehsen 2.9  enepagehsan eis gehn pylai aytehs apohlesen kai synetripsen mochloys aytehs basilea aytehs kai archontas aytehs en tois ethnesin oyk estin nomos kai ge prophehtai aytehs oyk eidon orasin para kyrioy 2.10  ekathisan eis tehn gehn esiohpehsan presbyteroi thygatros siohn anebibasan choyn epi tehn kephalehn aytohn periezohsanto sakkoys katehgagon eis gehn archehgoys parthenoys en ieroysalehm 2.11  exelipon en dakrysin oi ophthalmoi moy etarachtheh eh kardia moy exechytheh eis gehn eh doxa moy epi to syntrimma tehs thygatros toy laoy moy en toh eklipein nehpion kai thehlazonta en plateiais poleohs 2.12  tais mehtrasin aytohn eipan poy sitos kai oinos en toh eklyesthai aytoys ohs traymatias en plateiais poleohs en toh ekcheisthai psychas aytohn eis kolpon mehterohn aytohn 2.13  ti martyrehsoh soi eh ti omoiohsoh soi thygater ieroysalehm tis sohsei se kai parakalesei se parthenos thygater siohn oti emegalyntheh potehrion syntribehs soy tis iasetai se 2.14  prophehtai soy eidosan soi mataia kai aphrosynehn kai oyk apekalypsan epi tehn adikian soy toy epistrepsai aichmalohsian soy kai eidosan soi lehmmata mataia kai exohsmata 2.15  ekrotehsan epi se cheiras pantes oi paraporeyomenoi odon esyrisan kai ekinehsan tehn kephalehn aytohn epi tehn thygatera ieroysalehm eh ayteh eh polis ehn eroysin stephanos doxehs eyphrosyneh pasehs tehs gehs 2.16  diehnoixan epi se stoma aytohn pantes oi echthroi soy esyrisan kai ebryxan odontas eipan katepiomen aytehn plehn ayteh eh ehmera ehn prosedokohmen eyromen aytehn eidomen 2.17  epoiehsen kyrios a enethymehtheh synetelesen rehmata aytoy a eneteilato ex ehmerohn archaiohn katheilen kai oyk epheisato kai ehyphranen epi se echthron ypsohsen keras thlibontos se 2.18  eboehsen kardia aytohn pros kyrion teicheh siohn katagagete ohs cheimarroys dakrya ehmeras kai nyktos meh dohs eknehpsin seayteh meh siohpehsaito thygater o ophthalmos soy 2.19  anasta agalliasai en nykti eis archas phylakehs soy ekcheon ohs ydohr kardian soy apenanti prosohpoy kyrioy aron pros ayton cheiras soy peri psychehs nehpiohn soy tohn eklyomenohn limoh ep' archehs pasohn exodohn 2.20  ide kyrie kai epiblepson tini epephyllisas oytohs ei phagontai gynaikes karpon koilias aytohn epiphyllida epoiehsen mageiros phoneythehsontai nehpia thehlazonta mastoys apokteneis en agiasmati kyrioy ierea kai prophehtehn 2.21  ekoimehthehsan eis tehn exodon paidarion kai presbytehs parthenoi moy kai neaniskoi moy eporeythehsan en aichmalohsia en romphaia kai en limoh apekteinas en ehmera orgehs soy emageireysas oyk epheisoh 2.22  ekalesen ehmeran eortehs paroikias moy kyklothen kai oyk egenonto en ehmera orgehs kyrioy anasohzomenos kai kataleleimmenos ohs epekratehsa kai eplehthyna echthroys moy pantas

2.1  אֵיכָה יָעִיב בְּאַפֹּו ׀ אֲדֹנָי אֶת־בַּת־צִיֹּון הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא־זָכַר הֲדֹם־רַגְלָיו בְּיֹום אַפֹּו׃ ס 2.2  בִּלַּע אֲדֹנָי [לֹא כ] (וְלֹא ק) חָמַל אֵת כָּל־נְאֹות יַעֲקֹב הָרַס בְּעֶבְרָתֹו מִבְצְרֵי בַת־יְהוּדָה הִגִּיעַ לָאָרֶץ חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ׃ ס 2.3  גָּדַע בָּחֳרִי־אַף כֹּל קֶרֶן יִשְׂרָאֵל הֵשִׁיב אָחֹור יְמִינֹו מִפְּנֵי אֹויֵב וַיִּבְעַר בְּיַעֲקֹב כְּאֵשׁ לֶהָבָה אָכְלָה סָבִיב׃ ס 2.4  דָּרַךְ קַשְׁתֹּו כְּאֹויֵב נִצָּב יְמִינֹו כְּצָר וַיַּהֲרֹג כֹּל מַחֲמַדֵּי־עָיִן בְּאֹהֶל בַּת־צִיֹּון שָׁפַךְ כָּאֵשׁ חֲמָתֹו׃ ס 2.5  הָיָה אֲדֹנָי ׀ כְּאֹויֵב בִּלַּע יִשְׂרָאֵל בִּלַּע כָּל־אַרְמְנֹותֶיהָ שִׁחֵת מִבְצָרָיו וַיֶּרֶב בְּבַת־יְהוּדָה תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה׃ ס 2.6  וַיַּחְמֹס כַּגַּן שֻׂכֹּו שִׁחֵת מֹועֲדֹו שִׁכַּח יְהוָה ׀ בְּצִיֹּון מֹועֵד וְשַׁבָּת וַיִּנְאַץ בְּזַעַם־אַפֹּו מֶלֶךְ וְכֹהֵן׃ ס 2.7  זָנַח אֲדֹנָי ׀ מִזְבְּחֹו נִאֵר מִקְדָּשֹׁו הִסְגִּיר בְּיַד־אֹויֵב חֹומֹת אַרְמְנֹותֶיהָ קֹול נָתְנוּ בְּבֵית־יְהוָה כְּיֹום מֹועֵד׃ ס 2.8  חָשַׁב יְהוָה ׀ לְהַשְׁחִית חֹומַת בַּת־צִיֹּון נָטָה קָו לֹא־הֵשִׁיב יָדֹו מִבַּלֵּעַ וַיַּאֲבֶל־חֵל וְחֹומָה יַחְדָּו אֻמְלָלוּ׃ ס 2.9  טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ אִבַּד וְשִׁבַּר בְּרִיחֶיהָ מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגֹּויִם אֵין תֹּורָה גַּם־נְבִיאֶיהָ לֹא־מָצְאוּ חָזֹון מֵיְהוָה׃ ס 2.10  יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ זִקְנֵי בַת־צִיֹּון הֶעֱלוּ עָפָר עַל־רֹאשָׁם חָגְרוּ שַׂקִּים הֹורִידוּ לָאָרֶץ רֹאשָׁן בְּתוּלֹת יְרוּשָׁלִָם׃ ס 2.11  כָּלוּ בַדְּמָעֹות עֵינַי חֳמַרְמְרוּ מֵעַי נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי עַל־שֶׁבֶר בַּת־עַמִּי בֵּעָטֵף עֹולֵל וְיֹונֵק בִּרְחֹבֹות קִרְיָה׃ ס 2.12  לְאִמֹּתָם יֹאמְרוּ אַיֵּה דָּגָן וָיָיִן בְּהִתְעַטְּפָם כֶּחָלָל בִּרְחֹבֹות עִיר בְּהִשְׁתַּפֵּךְ נַפְשָׁם אֶל־חֵיק אִמֹּתָם׃ ס 2.13  מָה־אֲעִידֵךְ מָה אֲדַמֶּה־לָּךְ הַבַּת יְרוּשָׁלִַם מָה אַשְׁוֶה־לָּךְ וַאֲנַחֲמֵךְ בְּתוּלַת בַּת־צִיֹּון כִּי־גָדֹול כַּיָּם שִׁבְרֵךְ מִי יִרְפָּא־לָךְ׃ ס 2.14  נְבִיאַיִךְ חָזוּ לָךְ שָׁוְא וְתָפֵל וְלֹא־גִלּוּ עַל־עֲוֹנֵךְ לְהָשִׁיב [שְׁבִיתֵךְ כ] (שְׁבוּתֵךְ ק) וַיֶּחֱזוּ לָךְ מַשְׂאֹות שָׁוְא וּמַדּוּחִים׃ ס 2.15  סָפְקוּ עָלַיִךְ כַּפַּיִם כָּל־עֹבְרֵי דֶרֶךְ שָׁרְקוּ וַיָּנִעוּ רֹאשָׁם עַל־בַּת יְרוּשָׁלִָם הֲזֹאת הָעִיר שֶׁיֹּאמְרוּ כְּלִילַת יֹפִי מָשֹׂושׂ לְכָל־הָאָרֶץ׃ ס 2.16  פָּצוּ עָלַיִךְ פִּיהֶם כָּל־אֹויְבַיִךְ שָׁרְקוּ וַיַּחַרְקוּ־שֵׁן אָמְרוּ בִּלָּעְנוּ אַךְ זֶה הַיֹּום שֶׁקִּוִּינֻהוּ מָצָאנוּ רָאִינוּ׃ ס 2.17  עָשָׂה יְהוָה אֲשֶׁר זָמָם בִּצַּע אֶמְרָתֹו אֲשֶׁר צִוָּה מִימֵי־קֶדֶם הָרַס וְלֹא חָמָל וַיְשַׂמַּח עָלַיִךְ אֹויֵב הֵרִים קֶרֶן צָרָיִךְ׃ ס 2.18  צָעַק לִבָּם אֶל־אֲדֹנָי חֹומַת בַּת־צִיֹּון הֹורִידִי כַנַּחַל דִּמְעָה יֹומָם וָלַיְלָה אַל־תִּתְּנִי פוּגַת לָךְ אַל־תִּדֹּם בַּת־עֵינֵךְ׃ ס 2.19  קוּמִי ׀ רֹנִּי [בַלַּיִל כ] (בַלַּיְלָה ק) לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרֹות שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי אֲדֹנָי שְׂאִי אֵלָיו כַּפַּיִךְ עַל־נֶפֶשׁ עֹולָלַיִךְ הָעֲטוּפִים בְּרָעָב בְּרֹאשׁ כָּל־חוּצֹות׃ ס 2.20  רְאֵה יְהוָה וְהַבִּיטָה לְמִי עֹולַלְתָּ כֹּה אִם־תֹּאכַלְנָה נָשִׁים פִּרְיָם עֹלֲלֵי טִפֻּחִים אִם־יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ אֲדֹנָי כֹּהֵן וְנָבִיא׃ ס 2.21  שָׁכְבוּ לָאָרֶץ חוּצֹות נַעַר וְזָקֵן בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי נָפְלוּ בֶחָרֶב הָרַגְתָּ בְּיֹום אַפֶּךָ טָבַחְתָּ לֹא חָמָלְתָּ׃ ס 2.22  תִּקְרָא כְיֹום מֹועֵד מְגוּרַי מִסָּבִיב וְלֹא הָיָה בְּיֹום אַף־יְהוָה פָּלִיט וְשָׂרִיד אֲשֶׁר־טִפַּחְתִּי וְרִבִּיתִי אֹיְבִי כִלָּם׃ פ

2.1  AejkaaH jaaOijb bAapow Aadonaaj Aaet-bat-cijown Hixxlijk mixxaamajim Aaeraec tipAaeraet jixraaAel wloA-zaakar Hadom-raglaajw bjowm Aapow׃ s 2.2  bilaO Aadonaaj [loA k] (wloA q) haamal Aet kaal-nAowt jaOaqob Haaras bOaebraatow mibcrej bat-jHwdaaH HigijOa laaAaaraec hilel mamlaakaaH wxaaraejHaa׃ s 2.3  gaadaO baahaarij-Aap kol qaeraen jixraaAel Hexxijb Aaahowr jmijnow mipnej Aowjeb wajibOar bjaOaqob kAexx laeHaabaaH AaaklaaH saabijb׃ s 2.4  daarak qaxxtow kAowjeb nicaab jmijnow kcaar wajaHarog kol mahamadej-Oaajin bAoHael bat-cijown xxaapak kaaAexx hamaatow׃ s 2.5  HaajaaH Aadonaaj kAowjeb bilaO jixraaAel bilaO kaal-AarmnowtaejHaa xxihet mibcaaraajw wajaeraeb bbat-jHwdaaH taAanijaaH waAanijaaH׃ s 2.6  wajahmos kagan xukow xxihet mowOadow xxikah jHwaaH bcijown mowOed wxxabaat wajinAac bzaOam-Aapow maelaek wkoHen׃ s 2.7  zaanah Aadonaaj mizbhow niAer miqdaaxxow Hisgijr bjad-Aowjeb howmot AarmnowtaejHaa qowl naatnw bbejt-jHwaaH kjowm mowOed׃ s 2.8  haaxxab jHwaaH lHaxxhijt howmat bat-cijown naaTaaH qaaw loA-Hexxijb jaadow mibaleOa wajaAabael-hel whowmaaH jahdaaw Aumlaalw׃ s 2.9  TaabOw baaAaaraec xxOaaraejHaa Aibad wxxibar brijhaejHaa malkaaH wxaaraejHaa bagowjim Aejn towraaH gam-nbijAaejHaa loA-maacAw haazown mejHwaaH׃ s 2.10  jexxbw laaAaaraec jidmw ziqnej bat-cijown HaeOaelw Oaapaar Oal-roAxxaam haagrw xaqijm Howrijdw laaAaaraec roAxxaan btwlot jrwxxaalaaim׃ s 2.11  kaalw badmaaOowt Oejnaj haamarmrw meOaj nixxpak laaAaaraec kbedij Oal-xxaebaer bat-Oamij beOaaTep Oowlel wjowneq birhobowt qirjaaH׃ s 2.12  lAimotaam joAmrw AajeH daagaan waajaajin bHitOaTpaam kaehaalaal birhobowt Oijr bHixxtapek napxxaam Aael-hejq Aimotaam׃ s 2.13  maaH-AaOijdek maaH AadamaeH-laak Habat jrwxxaalaim maaH AaxxwaeH-laak waAanahamek btwlat bat-cijown kij-gaadowl kajaam xxibrek mij jirpaaA-laak׃ s 2.14  nbijAajik haazw laak xxaawA wtaapel wloA-gilw Oal-Oawonek lHaaxxijb [xxbijtek k] (xxbwtek q) wajaehaezw laak maxAowt xxaawA wmadwhijm׃ s 2.15  saapqw Oaalajik kapajim kaal-Oobrej daeraek xxaarqw wajaaniOw roAxxaam Oal-bat jrwxxaalaaim HazoAt HaaOijr xxaejoAmrw klijlat jopij maaxowx lkaal-HaaAaaraec׃ s 2.16  paacw Oaalajik pijHaem kaal-Aowjbajik xxaarqw wajaharqw-xxen Aaamrw bilaaOnw Aak zaeH Hajowm xxaeqiwijnuHw maacaaAnw raaAijnw׃ s 2.17  OaaxaaH jHwaaH Aaxxaer zaamaam bicaO Aaemraatow Aaxxaer ciwaaH mijmej-qaedaem Haaras wloA haamaal wajxamah Oaalajik Aowjeb Herijm qaeraen caaraajik׃ s 2.18  caaOaq libaam Aael-Aadonaaj howmat bat-cijown Howrijdij kanahal dimOaaH jowmaam waalajlaaH Aal-titnij pwgat laak Aal-tidom bat-Oejnek׃ s 2.19  qwmij ronij [balajil k] (balajlaaH q) lroAxx Aaxxmurowt xxipkij kamajim libek nokah pnej Aadonaaj xAij Aelaajw kapajik Oal-naepaexx Oowlaalajik HaaOaTwpijm braaOaab broAxx kaal-hwcowt׃ s 2.20  rAeH jHwaaH wHabijTaaH lmij Oowlaltaa koH Aim-toAkalnaaH naaxxijm pirjaam Oolalej Tipuhijm Aim-jeHaareg bmiqdaxx Aadonaaj koHen wnaabijA׃ s 2.21  xxaakbw laaAaaraec hwcowt naOar wzaaqen btwlotaj wbahwraj naaplw baehaaraeb Haaragtaa bjowm Aapaekaa Taabahtaa loA haamaaltaa׃ s 2.22  tiqraaA kjowm mowOed mgwraj misaabijb wloA HaajaaH bjowm Aap-jHwaaH paalijT wxaarijd Aaxxaer-Tipahtij wribijtij Aojbij kilaam׃ p

2.1  איכה יעיב באפו ׀ אדני את־בת־ציון השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא־זכר הדם־רגליו ביום אפו׃ ס 2.2  בלע אדני [לא כ] (ולא ק) חמל את כל־נאות יעקב הרס בעברתו מבצרי בת־יהודה הגיע לארץ חלל ממלכה ושריה׃ ס 2.3  גדע בחרי־אף כל קרן ישראל השיב אחור ימינו מפני אויב ויבער ביעקב כאש להבה אכלה סביב׃ ס 2.4  דרך קשתו כאויב נצב ימינו כצר ויהרג כל מחמדי־עין באהל בת־ציון שפך כאש חמתו׃ ס 2.5  היה אדני ׀ כאויב בלע ישראל בלע כל־ארמנותיה שחת מבצריו וירב בבת־יהודה תאניה ואניה׃ ס 2.6  ויחמס כגן שכו שחת מועדו שכח יהוה ׀ בציון מועד ושבת וינאץ בזעם־אפו מלך וכהן׃ ס 2.7  זנח אדני ׀ מזבחו נאר מקדשו הסגיר ביד־אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית־יהוה כיום מועד׃ ס 2.8  חשב יהוה ׀ להשחית חומת בת־ציון נטה קו לא־השיב ידו מבלע ויאבל־חל וחומה יחדו אמללו׃ ס 2.9  טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה גם־נביאיה לא־מצאו חזון מיהוה׃ ס 2.10  ישבו לארץ ידמו זקני בת־ציון העלו עפר על־ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם׃ ס 2.11  כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי נשפך לארץ כבדי על־שבר בת־עמי בעטף עולל ויונק ברחבות קריה׃ ס 2.12  לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחבות עיר בהשתפך נפשם אל־חיק אמתם׃ ס 2.13  מה־אעידך מה אדמה־לך הבת ירושלם מה אשוה־לך ואנחמך בתולת בת־ציון כי־גדול כים שברך מי ירפא־לך׃ ס 2.14  נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא־גלו על־עונך להשיב [שביתך כ] (שבותך ק) ויחזו לך משאות שוא ומדוחים׃ ס 2.15  ספקו עליך כפים כל־עברי דרך שרקו וינעו ראשם על־בת ירושלם הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי משוש לכל־הארץ׃ ס 2.16  פצו עליך פיהם כל־אויביך שרקו ויחרקו־שן אמרו בלענו אך זה היום שקוינהו מצאנו ראינו׃ ס 2.17  עשה יהוה אשר זמם בצע אמרתו אשר צוה מימי־קדם הרס ולא חמל וישמח עליך אויב הרים קרן צריך׃ ס 2.18  צעק לבם אל־אדני חומת בת־ציון הורידי כנחל דמעה יומם ולילה אל־תתני פוגת לך אל־תדם בת־עינך׃ ס 2.19  קומי ׀ רני [בליל כ] (בלילה ק) לראש אשמרות שפכי כמים לבך נכח פני אדני שאי אליו כפיך על־נפש עולליך העטופים ברעב בראש כל־חוצות׃ ס 2.20  ראה יהוה והביטה למי עוללת כה אם־תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם־יהרג במקדש אדני כהן ונביא׃ ס 2.21  שכבו לארץ חוצות נער וזקן בתולתי ובחורי נפלו בחרב הרגת ביום אפך טבחת לא חמלת׃ ס 2.22  תקרא כיום מועד מגורי מסביב ולא היה ביום אף־יהוה פליט ושריד אשר־טפחתי ורביתי איבי כלם׃ פ

2.1  AjkH jOjb bApw Adnj At-bt-cjwn Hxljk mxmjm Arc tpArt jxrAl wlA-zkr Hdm-rgljw bjwm Apw׃ s 2.2  blO Adnj [lA k] (wlA q) hml At kl-nAwt jOqb Hrs bObrtw mbcrj bt-jHwdH HgjO lArc hll mmlkH wxrjH׃ s 2.3  gdO bhrj-Ap kl qrn jxrAl Hxjb Ahwr jmjnw mpnj Awjb wjbOr bjOqb kAx lHbH AklH sbjb׃ s 2.4  drk qxtw kAwjb ncb jmjnw kcr wjHrg kl mhmdj-Ojn bAHl bt-cjwn xpk kAx hmtw׃ s 2.5  HjH Adnj kAwjb blO jxrAl blO kl-ArmnwtjH xht mbcrjw wjrb bbt-jHwdH tAnjH wAnjH׃ s 2.6  wjhms kgn xkw xht mwOdw xkh jHwH bcjwn mwOd wxbt wjnAc bzOm-Apw mlk wkHn׃ s 2.7  znh Adnj mzbhw nAr mqdxw Hsgjr bjd-Awjb hwmt ArmnwtjH qwl ntnw bbjt-jHwH kjwm mwOd׃ s 2.8  hxb jHwH lHxhjt hwmt bt-cjwn nTH qw lA-Hxjb jdw mblO wjAbl-hl whwmH jhdw Amllw׃ s 2.9  TbOw bArc xOrjH Abd wxbr brjhjH mlkH wxrjH bgwjm Ajn twrH gm-nbjAjH lA-mcAw hzwn mjHwH׃ s 2.10  jxbw lArc jdmw zqnj bt-cjwn HOlw Opr Ol-rAxm hgrw xqjm Hwrjdw lArc rAxn btwlt jrwxlm׃ s 2.11  klw bdmOwt Ojnj hmrmrw mOj nxpk lArc kbdj Ol-xbr bt-Omj bOTp Owll wjwnq brhbwt qrjH׃ s 2.12  lAmtm jAmrw AjH dgn wjjn bHtOTpm khll brhbwt Ojr bHxtpk npxm Al-hjq Amtm׃ s 2.13  mH-AOjdk mH AdmH-lk Hbt jrwxlm mH AxwH-lk wAnhmk btwlt bt-cjwn kj-gdwl kjm xbrk mj jrpA-lk׃ s 2.14  nbjAjk hzw lk xwA wtpl wlA-glw Ol-Ownk lHxjb [xbjtk k] (xbwtk q) wjhzw lk mxAwt xwA wmdwhjm׃ s 2.15  spqw Oljk kpjm kl-Obrj drk xrqw wjnOw rAxm Ol-bt jrwxlm HzAt HOjr xjAmrw kljlt jpj mxwx lkl-HArc׃ s 2.16  pcw Oljk pjHm kl-Awjbjk xrqw wjhrqw-xn Amrw blOnw Ak zH Hjwm xqwjnHw mcAnw rAjnw׃ s 2.17  OxH jHwH Axr zmm bcO Amrtw Axr cwH mjmj-qdm Hrs wlA hml wjxmh Oljk Awjb Hrjm qrn crjk׃ s 2.18  cOq lbm Al-Adnj hwmt bt-cjwn Hwrjdj knhl dmOH jwmm wljlH Al-ttnj pwgt lk Al-tdm bt-Ojnk׃ s 2.19  qwmj rnj [bljl k] (bljlH q) lrAx Axmrwt xpkj kmjm lbk nkh pnj Adnj xAj Aljw kpjk Ol-npx Owlljk HOTwpjm brOb brAx kl-hwcwt׃ s 2.20  rAH jHwH wHbjTH lmj Owllt kH Am-tAklnH nxjm prjm Ollj Tphjm Am-jHrg bmqdx Adnj kHn wnbjA׃ s 2.21  xkbw lArc hwcwt nOr wzqn btwltj wbhwrj nplw bhrb Hrgt bjwm Apk Tbht lA hmlt׃ s 2.22  tqrA kjwm mwOd mgwrj msbjb wlA HjH bjwm Ap-jHwH pljT wxrjd Axr-Tphtj wrbjtj Ajbj klm׃ p

2.1  ALEPH. Quomodo obtexit caligine in furore suo Dominus filiam Sion! Proiecit de caelo in terram gloriam Israel et non est recordatus scabelli pedum suorum in die furoris sui. 2.2  BETH. Praecipitavit Dominus nec pepercit omnia pascua Iacob; destruxit in furore suo munitiones filiae Iudae; deiecit in terram, polluit regnum et principes eius. 2.3  GHIMEL. Confregit in ira furoris sui omne cornu Israel; avertit retrorsum dexteram suam a facie inimici et succendit in Iacob quasi ignem flammae devorantis in gyro. 2.4  DALETH. Tetendit arcum suum quasi inimicus, firmavit dexteram suam quasi hostis et occidit omne, quod pulchrum erat visu, in tabernaculo filiae Sion; effudit quasi ignem indignationem suam. 2.5  HE. Factus est Dominus velut inimicus, deglutivit Israel, deglutivit omnia moenia eius, dissipavit munitiones eius et multiplicavit in filia Iudae maerorem et maestitiam. 2.6  VAU. Et dissipavit quasi hortum saepem suam, demolitus est tabernaculum suum; oblivioni tradidit Dominus in Sion festivitatem et sabbatum et despexit in indignatione furoris sui regem et sacerdotem. 2.7  ZAIN. Reppulit Dominus altare suum, maledixit sanctuario suo; tradidit in manu inimici muros domorum eius: vocem dederunt in domo Domini sicut in die sollemni. 2.8  HETH. Cogitavit Dominus dissipare murum filiae Sion; tetendit funiculum, non avertit manum suam a perditione; et in luctum redegit antemurale et murum: pariter elanguerunt. 2.9  TETH. Defixae sunt in terra portae eius; perdidit et contrivit vectes eius. Rex eius et principes eius in gentibus; non est lex, et prophetae eius non invenerunt visionem a Domino. 2.10  IOD. Sederunt in terra, conticuerunt senes filiae Sion, consperserunt cinere capita sua, accincti sunt ciliciis; abiecerunt in terram capita sua virgines Ierusalem. 2.11  CAPH. Defecerunt prae lacrimis oculi mei, efferbuerunt viscera mea; effusum est in terra iecur meum super contritione filiae populi mei, cum deficeret parvulus et lactans in plateis oppidi. 2.12  LAMED. Matribus suis dixerunt: “ Ubi est triticum et vinum? ”, cum deficerent quasi vulnerati in plateis civitatis, cum exhalarent animas suas in sinu matrum suarum. 2.13  MEM. Cui comparabo te vel cui assimilabo te, filia Ierusalem? Cui exaequabo te et consolabor te, virgo filia Sion? Magna est enim velut mare contritio tua; quis medebitur tui? 2.14  NUN. Prophetae tui viderunt tibi falsa et stulta nec aperiebant iniquitatem tuam, ut converterent sortem tuam; viderunt autem tibi oracula mendacii et seductionis. 2.15  SAMECH. Plauserunt super te manibus omnes transeuntes per viam; sibilaverunt et moverunt caput suum super filiam Ierusalem: “ Haeccine est urbs, quam vocabant perfectum decorem, gaudium universae terrae? ”. 2.16  PHE. Aperuerunt super te os suum omnes inimici tui; sibilaverunt et fremuerunt dentibus et dixerunt: “ Devoravimus; en ista est dies, quam exspectabamus: invenimus, vidimus ”. 2.17  AIN. Fecit Dominus, quae cogitavit; complevit sermonem suum, quem praeceperat a diebus antiquis: destruxit et non pepercit. Et laetificavit super te inimicum et exaltavit cornu hostium tuorum. 2.18  SADE. Clamet cor tuum ad Dominum super muros filiae Sion; deduc quasi torrentem lacrimas per diem et noctem. Non des requiem tibi, neque taceat pupilla oculi tui. 2.19  COPH. Consurge, lamentare in nocte in principio vigiliarum, effunde sicut aquam cor tuum ante conspectum Domini; leva ad eum manus tuas pro anima parvulorum tuorum, qui defecerunt in fame in capite omnium compitorum. 2.20  RES. “ Vide, Domine, et considera, cui feceris ita; ergone comedent mulieres fructum suum, parvulos diligenter fovendos? Num occidetur in sanctuario Domini sacerdos et propheta? 2.21  SIN. Iacuerunt in terra foris puer et senex; virgines meae et iuvenes mei ceciderunt in gladio: interfecisti in die furoris tui, percussisti nec misertus es. 2.22  THAU. Vocasti quasi ad diem sollemnem, qui terrerent me de circuitu, et non fuit in die furoris Domini, qui effugeret et relinqueretur: quos fovi et enutrivi, inimicus meus consumpsit eos ”.

3.1  Ich bin der Mann, der tief gebeugt worden ist durch die Rute seines Zorns. 3.2  Mich hat er verjagt und in die Finsternis geführt und nicht ans Licht. 3.3  Nur gegen mich kehrt er immer wieder den ganzen Tag seine Hand. 3.4  Er hat mein Fleisch und meine Haut verschlungen und meine Knochen zermalmt. 3.5  Er hat rings um mich her Gift und Drangsal aufgebaut. 3.6  In dunkeln Höhlen läßt er mich wohnen wie längst Verstorbene. 3.7  Er hat mich eingemauert, daß ich nicht herauskommen kann; mit ehernen Ketten hat er mich beschwert. 3.8  Ob ich auch schreie und rufe, verstopft er doch die Ohren vor meinem Gebet. 3.9  Quadersteine legt er mir in den Weg, krümmt meine Pfade. 3.10  Er lauert mir auf wie ein Bär, wie ein Löwe im Dickicht. 3.11  Er hat mich auf Abwege gebracht, ist über mich hergefallen und hat mich arg zugerichtet. 3.12  Er hat seinen Bogen gespannt und mich dem Pfeile zum Ziel gesetzt. 3.13  Er hat mir seines Köchers Söhne in die Nieren gejagt. 3.14  Ich bin allem Volk zum Gelächter geworden, ihr Liedlein den ganzen Tag. 3.15  Er hat mich mit Bitterkeit gesättigt, mit Wermut getränkt. 3.16  Er ließ meine Zähne sich an Kies zerbeißen, er hat mich mit Asche bedeckt. 3.17  Und du hast meine Seele aus dem Frieden verstoßen, daß ich des Glückes vergaß. 3.18  Und ich sprach: Meine Lebenskraft ist dahin, meine Hoffnung auf den HERRN. 3.19  Sei eingedenk meines Elends, meiner Verfolgung, des Wermuts und des Gifts! 3.20  Beständig denkt meine Seele daran und ist tief gebeugt! 3.21  Dieses aber will ich meinem Herzen vorhalten, darum will ich Hoffnung fassen: 3.22  Gnadenbeweise des HERRN sind's, daß wir nicht gänzlich aufgerieben wurden, denn seine Barmherzigkeit ist nicht zu Ende; 3.23  sie ist alle Morgen neu, und deine Treue ist groß! 3.24  Der HERR ist mein Teil, spricht meine Seele; darum will ich auf ihn hoffen. 3.25  Der HERR ist gütig gegen die, welche auf ihn hoffen, gegen die Seele, die nach ihm fragt. 3.26  Gut ist's, schweigend zu warten auf das Heil des HERRN. 3.27  Es ist einem Manne gut, in seiner Jugend das Joch zu tragen. 3.28  Er sitze einsam und schweige, wenn man ihm eines auferlegt! 3.29  Er stecke seinen Mund in den Staub; vielleicht ist noch Hoffnung vorhanden! 3.30  Schlägt ihn jemand, so biete er ihm den Backen dar und lasse sich mit Schmach sättigen! 3.31  Denn der Herr wird nicht ewig verstoßen; 3.32  sondern wenn er betrübt hat, so erbarmt er sich auch nach der Größe seiner Gnade. 3.33  Denn nicht aus Lust plagt und betrübt er die Menschenkinder. 3.34  Wenn alle Gefangenen eines Landes mit Füßen getreten, 3.35  wenn das Recht eines Mannes vor dem Angesicht des Höchsten gebeugt, 3.36  die Rechtssache eines Menschen verdreht wird, sollte der Herr es nicht beachten? 3.37  Wer hat je etwas gesagt und es ist geschehen, ohne daß der Herr es befahl? 3.38  Geht nicht aus dem Munde des Höchsten das Böse und das Gute hervor? 3.39  Was beklagt sich der Mensch? Es hätte sich wahrlich jeder über seine Sünde zu beklagen! 3.40  Lasset uns unsere Wege erforschen und durchsuchen und zum HERRN zurückkehren! 3.41  Lasset uns unsere Herzen samt den Händen zu Gott im Himmel erheben! 3.42  Wir sind abtrünnig und widerspenstig gewesen; das hast du nicht vergeben; 3.43  du hast dich im Zorn verborgen und uns verfolgt; du hast uns ohne Gnade erwürgt; 3.44  du hast dich in eine Wolke gehüllt, daß kein Gebet hindurchdrang; 3.45  du hast uns zu Kot und Abscheu gemacht unter den Völkern! 3.46  Alle unsere Feinde haben ihr Maul gegen uns aufgesperrt. 3.47  Grauen und Grube wurden uns beschieden, Verwüstung und Untergang. 3.48  Es rinnen Wasserbäche aus meinen Augen wegen des Untergangs der Tochter meines Volkes. 3.49  Mein Auge tränt unaufhörlich; denn da ist keine Ruhe, 3.50  bis der HERR vom Himmel herabschauen und dareinsehen wird. 3.51  Was ich sehen muß, tut meiner Seele weh ob aller Töchter meiner Stadt. 3.52  Die mich ohne Ursache hassen, stellten mir heftig nach wie einem Vogel; 3.53  sie wollten mich in der Grube ums Leben bringen und warfen Steine auf mich. 3.54  Die Wasser gingen über mein Haupt; ich sagte: Ich bin verloren! 3.55  Aber ich rief, HERR, deinen Namen an, tief unten aus der Grube. 3.56  Du hörtest meine Stimme: «Verschließe dein Ohr nicht vor meinem Seufzen, vor meinem Hilferuf!» 3.57  Du nahtest dich mir des Tages, als ich dich anrief, du sprachest: Fürchte dich nicht! 3.58  Du führtest, o Herr, die Sache meiner Seele, du rettetest mir das Leben! 3.59  Du hast, o HERR, meine Unterdrückung gesehen; schaffe du mir Recht! 3.60  Du hast all ihre Rachgier gesehen, alle ihre Anschläge wider mich; 3.61  du hast, o HERR, ihr Schmähen gehört, alle ihre Pläne gegen mich, 3.62  die Reden meiner Widersacher und ihr beständiges Murmeln über mich. 3.63  Siehe doch: ob sie niedersitzen oder aufstehen, so bin ich ihr Spottlied. 3.64  Vergilt ihnen, o HERR, nach dem Werk ihrer Hände! 3.65  Gib ihnen Verstockung ins Herz, dein Fluch komme über sie! 3.66  Verfolge sie in deinem Zorn und vertilge sie unter dem Himmel des HERRN hinweg!

3.1  ἐγὼ ἀνὴρ ὁ βλέπων πτωχείαν ἐν ῥάβδῳ θυμοῦ αὐτοῦ ἐπ' ἐμέ 3.2  παρέλαβέν με καὶ ἀπήγαγεν εἰς σκότος καὶ οὐ φῶς 3.3  πλὴν ἐν ἐμοὶ ἐπέστρεψεν χεῖρα αὐτοῦ ὅλην τὴν ἡμέραν 3.4  ἐπαλαίωσεν σάρκας μου καὶ δέρμα μου ὀστέα μου συνέτριψεν 3.5  ἀνῳκοδόμησεν κατ' ἐμοῦ καὶ ἐκύκλωσεν κεφαλήν μου καὶ ἐμόχθησεν 3.6  ἐν σκοτεινοῖς ἐκάθισέν με ὡς νεκροὺς αἰῶνος 3.7  ἀνῳκοδόμησεν κατ' ἐμοῦ καὶ οὐκ ἐξελεύσομαι ἐβάρυνεν χαλκόν μου 3.8  καί γε κεκράξομαι καὶ βοήσω ἀπέφραξεν προσευχήν μου 3.9  ἀνῳκοδόμησεν ὁδούς μου ἐνέφραξεν τρίβους μου ἐτάραξεν 3.10  ἄρκος ἐνεδρεύουσα αὐτός μοι λέων ἐν κρυφαίοις 3.11  κατεδίωξεν ἀφεστηκότα καὶ κατέπαυσέν με ἔθετό με ἠφανισμένην 3.12  ἐνέτεινεν τόξον αὐτοῦ καὶ ἐστήλωσέν με ὡς σκοπὸν εἰς βέλος 3.13  εἰσήγαγεν τοῖς νεφροῖς μου ἰοὺς φαρέτρας αὐτοῦ 3.14  ἐγενήθην γέλως παντὶ λαῷ μου ψαλμὸς αὐτῶν ὅλην τὴν ἡμέραν 3.15  ἐχόρτασέν με πικρίας ἐμέθυσέν με χολῆς 3.16  καὶ ἐξέβαλεν ψήφῳ ὀδόντας μου ἐψώμισέν με σποδόν 3.17  καὶ ἀπώσατο ἐξ εἰρήνης ψυχήν μου ἐπελαθόμην ἀγαθὰ 3.18  καὶ εἶπα ἀπώλετο νεῖκός μου καὶ ἡ ἐλπίς μου ἀπὸ κυρίου 3.19  ἐμνήσθην ἀπὸ πτωχείας μου καὶ ἐκ διωγμοῦ μου πικρίας καὶ χολῆς μου 3.20  μνησθήσεται καὶ καταδολεσχήσει ἐπ' ἐμὲ ἡ ψυχή μου 3.21  ταύτην τάξω εἰς τὴν καρδίαν μου διὰ τοῦτο ὑπομενῶ 3.22   3.23   3.24   3.25  ἀγαθὸς κύριος τοῖς ὑπομένουσιν αὐτόν ψυχῇ ἣ ζητήσει αὐτὸν ἀγαθὸν 3.26  ἀγαθὸς κύριος τοῖς ὑπομένουσιν αὐτόν ψυχῇ ἣ ζητήσει αὐτὸν ἀγαθὸν καὶ ὑπομενεῖ καὶ ἡσυχάσει εἰς τὸ σωτήριον κυρίου 3.27  ἀγαθὸν ἀνδρὶ ὅταν ἄρῃ ζυγὸν ἐν νεότητι αὐτοῦ 3.28  καθήσεται κατὰ μόνας καὶ σιωπήσεται ὅτι ἦρεν ἐφ' ἑαυτῷ 3.29   3.30  δώσει τῷ παίοντι αὐτὸν σιαγόνα χορτασθήσεται ὀνειδισμῶν 3.31  ὅτι οὐκ εἰς τὸν αἰῶνα ἀπώσεται κύριος 3.32  ὅτι ὁ ταπεινώσας οἰκτιρήσει κατὰ τὸ πλῆθος τοῦ ἐλέους αὐτοῦ 3.33  ὅτι οὐκ ἀπεκρίθη ἀπὸ καρδίας αὐτοῦ καὶ ἐταπείνωσεν υἱοὺς ἀνδρός 3.34  τοῦ ταπεινῶσαι ὑπὸ τοὺς πόδας αὐτοῦ πάντας δεσμίους γῆς 3.35  τοῦ ἐκκλῖναι κρίσιν ἀνδρὸς κατέναντι προσώπου ὑψίστου 3.36  καταδικάσαι ἄνθρωπον ἐν τῷ κρίνεσθαι αὐτὸν κύριος οὐκ εἶπεν 3.37  τίς οὕτως εἶπεν καὶ ἐγενήθη κύριος οὐκ ἐνετείλατο 3.38  ἐκ στόματος ὑψίστου οὐκ ἐξελεύσεται τὰ κακὰ καὶ τὸ ἀγαθόν 3.39  τί γογγύσει ἄνθρωπος ζῶν ἀνὴρ περὶ τῆς ἁμαρτίας αὐτοῦ 3.40  ἐξηρευνήθη ἡ ὁδὸς ἡμῶν καὶ ἠτάσθη καὶ ἐπιστρέψωμεν ἕως κυρίου 3.41  ἀναλάβωμεν καρδίας ἡμῶν ἐπὶ χειρῶν πρὸς ὑψηλὸν ἐν οὐρανῷ 3.42  ἡμαρτήσαμεν ἠσεβήσαμεν καὶ οὐχ ἱλάσθης 3.43  ἐπεσκέπασας ἐν θυμῷ καὶ ἀπεδίωξας ἡμᾶς ἀπέκτεινας οὐκ ἐφείσω 3.44  ἐπεσκέπασας νεφέλην σεαυτῷ εἵνεκεν προσευχῆς 3.45  καμμύσαι με καὶ ἀπωσθῆναι ἔθηκας ἡμᾶς ἐν μέσῳ τῶν λαῶν 3.46  διήνοιξαν ἐφ' ἡμᾶς τὸ στόμα αὐτῶν πάντες οἱ ἐχθροὶ ἡμῶν 3.47  φόβος καὶ θυμὸς ἐγενήθη ἡμῖν ἔπαρσις καὶ συντριβή 3.48  ἀφέσεις ὑδάτων κατάξει ὁ ὀφθαλμός μου ἐπὶ τὸ σύντριμμα τῆς θυγατρὸς τοῦ λαοῦ μου 3.49  ὁ ὀφθαλμός μου κατεπόθη καὶ οὐ σιγήσομαι τοῦ μὴ εἶναι ἔκνηψιν 3.50  ἕως οὗ διακύψῃ καὶ ἴδῃ κύριος ἐξ οὐρανοῦ 3.51  ὁ ὀφθαλμός μου ἐπιφυλλιεῖ ἐπὶ τὴν ψυχήν μου παρὰ πάσας θυγατέρας πόλεως 3.52  θηρεύοντες ἐθήρευσάν με ὡς στρουθίον οἱ ἐχθροί μου δωρεάν 3.53  ἐθανάτωσαν ἐν λάκκῳ ζωήν μου καὶ ἐπέθηκαν λίθον ἐπ' ἐμοί 3.54  ὑπερεχύθη ὕδωρ ἐπὶ κεφαλήν μου εἶπα ἀπῶσμαι 3.55  ἐπεκαλεσάμην τὸ ὄνομά σου κύριε ἐκ λάκκου κατωτάτου 3.56  φωνήν μου ἤκουσας μὴ κρύψῃς τὰ ὦτά σου εἰς τὴν δέησίν μου εἰς τὴν βοήθειάν μου ἤγγισας ἐν ᾗ σε ἡμέρᾳ ἐπεκαλεσάμην εἶπάς μοι μὴ φοβοῦ 3.57  εἰς τὴν βοήθειάν μου ἤγγισας ἐν ᾗ σε ἡμέρᾳ ἐπεκαλεσάμην εἶπάς μοι μὴ φοβοῦ 3.58  ἐδίκασας κύριε τὰς δίκας τῆς ψυχῆς μου ἐλυτρώσω τὴν ζωήν μου 3.59  εἶδες κύριε τὰς ταραχάς μου ἔκρινας τὴν κρίσιν μου 3.60  εἶδες πᾶσαν τὴν ἐκδίκησιν αὐτῶν εἰς πάντας διαλογισμοὺς αὐτῶν ἐν ἐμοί 3.61  ἤκουσας τὸν ὀνειδισμὸν αὐτῶν πάντας τοὺς διαλογισμοὺς αὐτῶν κατ' ἐμοῦ 3.62  χείλη ἐπανιστανομένων μοι καὶ μελέτας αὐτῶν κατ' ἐμοῦ ὅλην τὴν ἡμέραν 3.63  καθέδραν αὐτῶν καὶ ἀνάστασιν αὐτῶν ἐπίβλεψον ἐπὶ τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτῶν 3.64  ἀποδώσεις αὐτοῖς ἀνταπόδομα κύριε κατὰ τὰ ἔργα τῶν χειρῶν αὐτῶν 3.65  ἀποδώσεις αὐτοῖς ὑπερασπισμὸν καρδίας μόχθον σου αὐτοῖς 3.66  καταδιώξεις ἐν ὀργῇ καὶ ἐξαναλώσεις αὐτοὺς ὑποκάτω τοῦ οὐρανοῦ κύριε

3.1  egoh anehr o blepohn ptohcheian en rabdoh thymoy aytoy ep' eme 3.2  parelaben me kai apehgagen eis skotos kai oy phohs 3.3  plehn en emoi epestrepsen cheira aytoy olehn tehn ehmeran 3.4  epalaiohsen sarkas moy kai derma moy ostea moy synetripsen 3.5  anohkodomehsen kat' emoy kai ekyklohsen kephalehn moy kai emochthehsen 3.6  en skoteinois ekathisen me ohs nekroys aiohnos 3.7  anohkodomehsen kat' emoy kai oyk exeleysomai ebarynen chalkon moy 3.8  kai ge kekraxomai kai boehsoh apephraxen proseychehn moy 3.9  anohkodomehsen odoys moy enephraxen triboys moy etaraxen 3.10  arkos enedreyoysa aytos moi leohn en kryphaiois 3.11  katediohxen aphestehkota kai katepaysen me etheto me ehphanismenehn 3.12  eneteinen toxon aytoy kai estehlohsen me ohs skopon eis belos 3.13  eisehgagen tois nephrois moy ioys pharetras aytoy 3.14  egenehthehn gelohs panti laoh moy psalmos aytohn olehn tehn ehmeran 3.15  echortasen me pikrias emethysen me cholehs 3.16  kai exebalen psehphoh odontas moy epsohmisen me spodon 3.17  kai apohsato ex eirehnehs psychehn moy epelathomehn agatha 3.18  kai eipa apohleto neikos moy kai eh elpis moy apo kyrioy 3.19  emnehsthehn apo ptohcheias moy kai ek diohgmoy moy pikrias kai cholehs moy 3.20  mnehsthehsetai kai katadoleschehsei ep' eme eh psycheh moy 3.21  taytehn taxoh eis tehn kardian moy dia toyto ypomenoh 3.22   3.23   3.24   3.25  agathos kyrios tois ypomenoysin ayton psycheh eh zehtehsei ayton agathon 3.26  agathos kyrios tois ypomenoysin ayton psycheh eh zehtehsei ayton agathon kai ypomenei kai ehsychasei eis to sohtehrion kyrioy 3.27  agathon andri otan areh zygon en neotehti aytoy 3.28  kathehsetai kata monas kai siohpehsetai oti ehren eph' eaytoh 3.29   3.30  dohsei toh paionti ayton siagona chortasthehsetai oneidismohn 3.31  oti oyk eis ton aiohna apohsetai kyrios 3.32  oti o tapeinohsas oiktirehsei kata to plehthos toy eleoys aytoy 3.33  oti oyk apekritheh apo kardias aytoy kai etapeinohsen yioys andros 3.34  toy tapeinohsai ypo toys podas aytoy pantas desmioys gehs 3.35  toy ekklinai krisin andros katenanti prosohpoy ypsistoy 3.36  katadikasai anthrohpon en toh krinesthai ayton kyrios oyk eipen 3.37  tis oytohs eipen kai egenehtheh kyrios oyk eneteilato 3.38  ek stomatos ypsistoy oyk exeleysetai ta kaka kai to agathon 3.39  ti goggysei anthrohpos zohn anehr peri tehs amartias aytoy 3.40  exehreynehtheh eh odos ehmohn kai ehtastheh kai epistrepsohmen eohs kyrioy 3.41  analabohmen kardias ehmohn epi cheirohn pros ypsehlon en oyranoh 3.42  ehmartehsamen ehsebehsamen kai oych ilasthehs 3.43  epeskepasas en thymoh kai apediohxas ehmas apekteinas oyk epheisoh 3.44  epeskepasas nephelehn seaytoh eineken proseychehs 3.45  kammysai me kai apohsthehnai ethehkas ehmas en mesoh tohn laohn 3.46  diehnoixan eph' ehmas to stoma aytohn pantes oi echthroi ehmohn 3.47  phobos kai thymos egenehtheh ehmin eparsis kai syntribeh 3.48  apheseis ydatohn kataxei o ophthalmos moy epi to syntrimma tehs thygatros toy laoy moy 3.49  o ophthalmos moy katepotheh kai oy sigehsomai toy meh einai eknehpsin 3.50  eohs oy diakypseh kai ideh kyrios ex oyranoy 3.51  o ophthalmos moy epiphylliei epi tehn psychehn moy para pasas thygateras poleohs 3.52  thehreyontes ethehreysan me ohs stroythion oi echthroi moy dohrean 3.53  ethanatohsan en lakkoh zohehn moy kai epethehkan lithon ep' emoi 3.54  yperechytheh ydohr epi kephalehn moy eipa apohsmai 3.55  epekalesamehn to onoma soy kyrie ek lakkoy katohtatoy 3.56  phohnehn moy ehkoysas meh krypsehs ta ohta soy eis tehn deehsin moy eis tehn boehtheian moy ehggisas en eh se ehmera epekalesamehn eipas moi meh phoboy 3.57  eis tehn boehtheian moy ehggisas en eh se ehmera epekalesamehn eipas moi meh phoboy 3.58  edikasas kyrie tas dikas tehs psychehs moy elytrohsoh tehn zohehn moy 3.59  eides kyrie tas tarachas moy ekrinas tehn krisin moy 3.60  eides pasan tehn ekdikehsin aytohn eis pantas dialogismoys aytohn en emoi 3.61  ehkoysas ton oneidismon aytohn pantas toys dialogismoys aytohn kat' emoy 3.62  cheileh epanistanomenohn moi kai meletas aytohn kat' emoy olehn tehn ehmeran 3.63  kathedran aytohn kai anastasin aytohn epiblepson epi toys ophthalmoys aytohn 3.64  apodohseis aytois antapodoma kyrie kata ta erga tohn cheirohn aytohn 3.65  apodohseis aytois yperaspismon kardias mochthon soy aytois 3.66  katadiohxeis en orgeh kai exanalohseis aytoys ypokatoh toy oyranoy kyrie

3.1  אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתֹו׃ 3.2  אֹותִי נָהַג וַיֹּלַךְ חֹשֶׁךְ וְלֹא־אֹור׃ 3.3  אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדֹו כָּל־הַיֹּום׃ ס 3.4  בִּלָּה בְשָׂרִי וְעֹורִי שִׁבַּר עַצְמֹותָי׃ 3.5  בָּנָה עָלַי וַיַּקַּף רֹאשׁ וּתְלָאָה׃ 3.6  בְּמַחֲשַׁכִּים הֹושִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עֹולָם׃ ס 3.7  גָּדַר בַּעֲדִי וְלֹא אֵצֵא הִכְבִּיד נְחָשְׁתִּי׃ 3.8  גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי׃ 3.9  גָּדַר דְּרָכַי בְּגָזִית נְתִיבֹתַי עִוָּה׃ ס 3.10  דֹּב אֹרֵב הוּא לִי [אַרְיֵה כ] (אֲרִי ק) בְּמִסְתָּרִים׃ 3.11  דְּרָכַי סֹורֵר וַיְפַשְּׁחֵנִי שָׂמַנִי שֹׁמֵם׃ 3.12  דָּרַךְ קַשְׁתֹּו וַיַּצִּיבֵנִי כַּמַּטָּרָא לַחֵץ׃ ס 3.13  הֵבִיא בְּכִלְיֹותָי בְּנֵי אַשְׁפָּתֹו׃ 3.14  הָיִיתִי שְּׂחֹק לְכָל־עַמִּי נְגִינָתָם כָּל־הַיֹּום׃ 3.15  הִשְׂבִּיעַנִי בַמְּרֹורִים הִרְוַנִי לַעֲנָה׃ ס 3.16  וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָּי הִכְפִּישַׁנִי בָּאֵפֶר׃ 3.17  וַתִּזְנַח מִשָּׁלֹום נַפְשִׁי נָשִׁיתִי טֹובָה׃ 3.18  וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי וְתֹוחַלְתִּי מֵיְהוָה׃ ס 3.19  זְכָר־עָנְיִי וּמְרוּדִי לַעֲנָה וָרֹאשׁ׃ 3.20  זָכֹור תִּזְכֹּור [וְתָשִׁיחַ כ] (וְתָשֹׁוחַ ק) עָלַי נַפְשִׁי׃ 3.21  זֹאת אָשִׁיב אֶל־לִבִּי עַל־כֵּן אֹוחִיל׃ ס 3.22  חַסְדֵי יְהוָה כִּי לֹא־תָמְנוּ כִּי לֹא־כָלוּ רַחֲמָיו׃ 3.23  חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ׃ 3.24  חֶלְקִי יְהוָה אָמְרָה נַפְשִׁי עַל־כֵּן אֹוחִיל לֹו׃ ס 3.25  טֹוב יְהוָה לְקֹוָו לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ׃ 3.26  טֹוב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְהוָה׃ 3.27  טֹוב לַגֶּבֶר כִּי־יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָיו׃ ס 3.28  יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו׃ 3.29  יִתֵּן בֶּעָפָר פִּיהוּ אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה׃ 3.30  יִתֵּן לְמַכֵּהוּ לֶחִי יִשְׂבַּע בְּחֶרְפָּה׃ ס 3.31  כִּי לֹא יִזְנַח לְעֹולָם אֲדֹנָי׃ 3.32  כִּי אִם־הֹוגָה וְרִחַם כְּרֹב [חַסְדֹּו כ] (חֲסָדָיו׃ ק) 3.33  כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבֹּו וַיַּגֶּה בְּנֵי־אִישׁ׃ ס 3.34  לְדַכֵּא תַּחַת רַגְלָיו כֹּל אֲסִירֵי אָרֶץ׃ 3.35  לְהַטֹּות מִשְׁפַּט־גָּבֶר נֶגֶד פְּנֵי עֶלְיֹון׃ 3.36  לְעַוֵּת אָדָם בְּרִיבֹו אֲדֹנָי לֹא רָאָה׃ ס 3.37  מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי אֲדֹנָי לֹא צִוָּה׃ 3.38  מִפִּי עֶלְיֹון לֹא תֵצֵא הָרָעֹות וְהַטֹּוב׃ 3.39  מַה־יִּתְאֹונֵן אָדָם חָי גֶּבֶר עַל־ [חֶטְאֹו כ] (חֲטָאָיו׃ ק) ס 3.40  נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד־יְהוָה׃ 3.41  נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל־כַּפָּיִם אֶל־אֵל בַּשָּׁמָיִם׃ 3.42  נַחְנוּ פָשַׁעְנוּ וּמָרִינוּ אַתָּה לֹא סָלָחְתָּ׃ ס 3.43  סַכֹּתָה בָאַף וַתִּרְדְּפֵנוּ הָרַגְתָּ לֹא חָמָלְתָּ׃ 3.44  סַכֹּותָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבֹור תְּפִלָּה׃ 3.45  סְחִי וּמָאֹוס תְּשִׂימֵנוּ בְּקֶרֶב הָעַמִּים׃ ס 3.46  פָּצוּ עָלֵינוּ פִּיהֶם כָּל־אֹיְבֵינוּ׃ 3.47  פַּחַד וָפַחַת הָיָה לָנוּ הַשֵּׁאת וְהַשָּׁבֶר׃ 3.48  פַּלְגֵי־מַיִם תֵּרַד עֵינִי עַל־שֶׁבֶר בַּת־עַמִּי׃ ס 3.49  עֵינִי נִגְּרָה וְלֹא תִדְמֶה מֵאֵין הֲפֻגֹות׃ 3.50  עַד־יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהוָה מִשָּׁמָיִם׃ 3.51  עֵינִי עֹולְלָה לְנַפְשִׁי מִכֹּל בְּנֹות עִירִי׃ ס 3.52  צֹוד צָדוּנִי כַּצִּפֹּור אֹיְבַי חִנָּם׃ 3.53  צָמְתוּ בַבֹּור חַיָּי וַיַּדּוּ־אֶבֶן בִּי׃ 3.54  צָפוּ־מַיִם עַל־רֹאשִׁי אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי׃ ס 3.55  קָרָאתִי שִׁמְךָ יְהוָה מִבֹּור תַּחְתִּיֹּות׃ 3.56  קֹולִי שָׁמָעְתָּ אַל־תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי׃ 3.57  קָרַבְתָּ בְּיֹום אֶקְרָאֶךָּ אָמַרְתָּ אַל־תִּירָא׃ ס 3.58  רַבְתָּ אֲדֹנָי רִיבֵי נַפְשִׁי גָּאַלְתָּ חַיָּי׃ 3.59  רָאִיתָה יְהוָה עַוָּתָתִי שָׁפְטָה מִשְׁפָּטִי׃ 3.60  רָאִיתָה כָּל־נִקְמָתָם כָּל־מַחְשְׁבֹתָם לִי׃ ס 3.61  שָׁמַעְתָּ חֶרְפָּתָם יְהוָה כָּל־מַחְשְׁבֹתָם עָלָי׃ 3.62  שִׂפְתֵי קָמַי וְהֶגְיֹונָם עָלַי כָּל־הַיֹּום׃ 3.63  שִׁבְתָּם וְקִימָתָם הַבִּיטָה אֲנִי מַנְגִּינָתָם׃ ס 3.64  תָּשִׁיב לָהֶם גְּמוּל יְהוָה כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם׃ 3.65  תִּתֵּן לָהֶם מְגִנַּת־לֵב תַּאֲלָתְךָ לָהֶם׃ 3.66  תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי יְהוָה׃ פ

3.1  Aanij Hagaebaer raaAaaH Oaanij bxxebaeT Oaebraatow׃ 3.2  Aowtij naaHag wajolak hoxxaek wloA-Aowr׃ 3.3  Aak bij jaaxxub jaHapok jaadow kaal-Hajowm׃ s 3.4  bilaaH bxaarij wOowrij xxibar Oacmowtaaj׃ 3.5  baanaaH Oaalaj wajaqap roAxx wtlaaAaaH׃ 3.6  bmahaxxakijm Howxxijbanij kmetej Oowlaam׃ s 3.7  gaadar baOadij wloA AeceA Hikbijd nhaaxxtij׃ 3.8  gam kij AaezOaq waAaxxaweOa xaatam tpilaatij׃ 3.9  gaadar draakaj bgaazijt ntijbotaj OiwaaH׃ s 3.10  dob Aoreb HwA lij [AarjeH k] (Aarij q) bmistaarijm׃ 3.11  draakaj sowrer wajpaxxhenij xaamanij xxomem׃ 3.12  daarak qaxxtow wajacijbenij kamaTaaraaA lahec׃ s 3.13  HebijA bkiljowtaaj bnej Aaxxpaatow׃ 3.14  Haajijtij xhoq lkaal-Oamij ngijnaataam kaal-Hajowm׃ 3.15  HixbijOanij bamrowrijm Hirwanij laOanaaH׃ s 3.16  wajagres baehaacaac xxinaaj Hikpijxxanij baaAepaer׃ 3.17  watiznah mixxaalowm napxxij naaxxijtij TowbaaH׃ 3.18  waaAomar Aaabad nichij wtowhaltij mejHwaaH׃ s 3.19  zkaar-Oaanjij wmrwdij laOanaaH waaroAxx׃ 3.20  zaakowr tizkowr [wtaaxxijha k] (wtaaxxowha q) Oaalaj napxxij׃ 3.21  zoAt Aaaxxijb Aael-libij Oal-ken Aowhijl׃ s 3.22  hasdej jHwaaH kij loA-taamnw kij loA-kaalw rahamaajw׃ 3.23  hadaaxxijm labqaarijm rabaaH Aaemwnaataekaa׃ 3.24  haelqij jHwaaH AaamraaH napxxij Oal-ken Aowhijl low׃ s 3.25  Towb jHwaaH lqowaaw lnaepaexx tidrxxaenw׃ 3.26  Towb wjaahijl wdwmaam litxxwOat jHwaaH׃ 3.27  Towb lagaebaer kij-jixaaA Ool binOwraajw׃ s 3.28  jexxeb baadaad wjidom kij naaTal Oaalaajw׃ 3.29  jiten baeOaapaar pijHw Awlaj jexx tiqwaaH׃ 3.30  jiten lmakeHw laehij jixbaO bhaerpaaH׃ s 3.31  kij loA jiznah lOowlaam Aadonaaj׃ 3.32  kij Aim-HowgaaH wriham krob [hasdow k] (hasaadaajw׃ q) 3.33  kij loA OinaaH milibow wajagaeH bnej-Aijxx׃ s 3.34  ldakeA tahat raglaajw kol Aasijrej Aaaraec׃ 3.35  lHaTowt mixxpaT-gaabaer naegaed pnej Oaeljown׃ 3.36  lOawet Aaadaam brijbow Aadonaaj loA raaAaaH׃ s 3.37  mij zaeH Aaamar wataeHij Aadonaaj loA ciwaaH׃ 3.38  mipij Oaeljown loA teceA HaaraaOowt wHaTowb׃ 3.39  maH-jitAownen Aaadaam haaj gaebaer Oal- [haeTAow k] (haTaaAaajw׃ q) s 3.40  nahpxaaH draakejnw wnahqoraaH wnaaxxwbaaH Oad-jHwaaH׃ 3.41  nixaaA lbaabenw Aael-kapaajim Aael-Ael baxxaamaajim׃ 3.42  nahnw paaxxaOnw wmaarijnw AataaH loA saalaahtaa׃ s 3.43  sakotaaH baaAap watirdpenw Haaragtaa loA haamaaltaa׃ 3.44  sakowtaaH baeOaanaan laak meOabowr tpilaaH׃ 3.45  shij wmaaAows txijmenw bqaeraeb HaaOamijm׃ s 3.46  paacw Oaalejnw pijHaem kaal-Aojbejnw׃ 3.47  pahad waapahat HaajaaH laanw HaxxeAt wHaxxaabaer׃ 3.48  palgej-majim terad Oejnij Oal-xxaebaer bat-Oamij׃ s 3.49  Oejnij nigraaH wloA tidmaeH meAejn Hapugowt׃ 3.50  Oad-jaxxqijp wjeraeA jHwaaH mixxaamaajim׃ 3.51  Oejnij OowllaaH lnapxxij mikol bnowt Oijrij׃ s 3.52  cowd caadwnij kacipowr Aojbaj hinaam׃ 3.53  caamtw babowr hajaaj wajadw-Aaebaen bij׃ 3.54  caapw-majim Oal-roAxxij Aaamartij nigzaartij׃ s 3.55  qaaraaAtij xximkaa jHwaaH mibowr tahtijowt׃ 3.56  qowlij xxaamaaOtaa Aal-taOlem Aaaznkaa lrawhaatij lxxawOaatij׃ 3.57  qaarabtaa bjowm AaeqraaAaekaa Aaamartaa Aal-tijraaA׃ s 3.58  rabtaa Aadonaaj rijbej napxxij gaaAaltaa hajaaj׃ 3.59  raaAijtaaH jHwaaH Oawaataatij xxaapTaaH mixxpaaTij׃ 3.60  raaAijtaaH kaal-niqmaataam kaal-mahxxbotaam lij׃ s 3.61  xxaamaOtaa haerpaataam jHwaaH kaal-mahxxbotaam Oaalaaj׃ 3.62  xiptej qaamaj wHaegjownaam Oaalaj kaal-Hajowm׃ 3.63  xxibtaam wqijmaataam HabijTaaH Aanij mangijnaataam׃ s 3.64  taaxxijb laaHaem gmwl jHwaaH kmaOaxeH jdejHaem׃ 3.65  titen laaHaem mginat-leb taAalaatkaa laaHaem׃ 3.66  tirdop bAap wtaxxmijdem mitahat xxmej jHwaaH׃ p

3.1  אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃ 3.2  אותי נהג וילך חשך ולא־אור׃ 3.3  אך בי ישב יהפך ידו כל־היום׃ ס 3.4  בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃ 3.5  בנה עלי ויקף ראש ותלאה׃ 3.6  במחשכים הושיבני כמתי עולם׃ ס 3.7  גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי׃ 3.8  גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי׃ 3.9  גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃ ס 3.10  דב ארב הוא לי [אריה כ] (ארי ק) במסתרים׃ 3.11  דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃ 3.12  דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ׃ ס 3.13  הביא בכליותי בני אשפתו׃ 3.14  הייתי שחק לכל־עמי נגינתם כל־היום׃ 3.15  השביעני במרורים הרוני לענה׃ ס 3.16  ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר׃ 3.17  ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׃ 3.18  ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה׃ ס 3.19  זכר־עניי ומרודי לענה וראש׃ 3.20  זכור תזכור [ותשיח כ] (ותשוח ק) עלי נפשי׃ 3.21  זאת אשיב אל־לבי על־כן אוחיל׃ ס 3.22  חסדי יהוה כי לא־תמנו כי לא־כלו רחמיו׃ 3.23  חדשים לבקרים רבה אמונתך׃ 3.24  חלקי יהוה אמרה נפשי על־כן אוחיל לו׃ ס 3.25  טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו׃ 3.26  טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה׃ 3.27  טוב לגבר כי־ישא על בנעוריו׃ ס 3.28  ישב בדד וידם כי נטל עליו׃ 3.29  יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה׃ 3.30  יתן למכהו לחי ישבע בחרפה׃ ס 3.31  כי לא יזנח לעולם אדני׃ 3.32  כי אם־הוגה ורחם כרב [חסדו כ] (חסדיו׃ ק) 3.33  כי לא ענה מלבו ויגה בני־איש׃ ס 3.34  לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ׃ 3.35  להטות משפט־גבר נגד פני עליון׃ 3.36  לעות אדם בריבו אדני לא ראה׃ ס 3.37  מי זה אמר ותהי אדני לא צוה׃ 3.38  מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׃ 3.39  מה־יתאונן אדם חי גבר על־ [חטאו כ] (חטאיו׃ ק) ס 3.40  נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד־יהוה׃ 3.41  נשא לבבנו אל־כפים אל־אל בשמים׃ 3.42  נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת׃ ס 3.43  סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת׃ 3.44  סכותה בענן לך מעבור תפלה׃ 3.45  סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים׃ ס 3.46  פצו עלינו פיהם כל־איבינו׃ 3.47  פחד ופחת היה לנו השאת והשבר׃ 3.48  פלגי־מים תרד עיני על־שבר בת־עמי׃ ס 3.49  עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות׃ 3.50  עד־ישקיף וירא יהוה משמים׃ 3.51  עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי׃ ס 3.52  צוד צדוני כצפור איבי חנם׃ 3.53  צמתו בבור חיי וידו־אבן בי׃ 3.54  צפו־מים על־ראשי אמרתי נגזרתי׃ ס 3.55  קראתי שמך יהוה מבור תחתיות׃ 3.56  קולי שמעת אל־תעלם אזנך לרוחתי לשועתי׃ 3.57  קרבת ביום אקראך אמרת אל־תירא׃ ס 3.58  רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי׃ 3.59  ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי׃ 3.60  ראיתה כל־נקמתם כל־מחשבתם לי׃ ס 3.61  שמעת חרפתם יהוה כל־מחשבתם עלי׃ 3.62  שפתי קמי והגיונם עלי כל־היום׃ 3.63  שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם׃ ס 3.64  תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם׃ 3.65  תתן להם מגנת־לב תאלתך להם׃ 3.66  תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה׃ פ

3.1  Anj Hgbr rAH Onj bxbT Obrtw׃ 3.2  Awtj nHg wjlk hxk wlA-Awr׃ 3.3  Ak bj jxb jHpk jdw kl-Hjwm׃ s 3.4  blH bxrj wOwrj xbr Ocmwtj׃ 3.5  bnH Olj wjqp rAx wtlAH׃ 3.6  bmhxkjm Hwxjbnj kmtj Owlm׃ s 3.7  gdr bOdj wlA AcA Hkbjd nhxtj׃ 3.8  gm kj AzOq wAxwO xtm tpltj׃ 3.9  gdr drkj bgzjt ntjbtj OwH׃ s 3.10  db Arb HwA lj [ArjH k] (Arj q) bmstrjm׃ 3.11  drkj swrr wjpxhnj xmnj xmm׃ 3.12  drk qxtw wjcjbnj kmTrA lhc׃ s 3.13  HbjA bkljwtj bnj Axptw׃ 3.14  Hjjtj xhq lkl-Omj ngjntm kl-Hjwm׃ 3.15  HxbjOnj bmrwrjm Hrwnj lOnH׃ s 3.16  wjgrs bhcc xnj Hkpjxnj bApr׃ 3.17  wtznh mxlwm npxj nxjtj TwbH׃ 3.18  wAmr Abd nchj wtwhltj mjHwH׃ s 3.19  zkr-Onjj wmrwdj lOnH wrAx׃ 3.20  zkwr tzkwr [wtxjh k] (wtxwh q) Olj npxj׃ 3.21  zAt Axjb Al-lbj Ol-kn Awhjl׃ s 3.22  hsdj jHwH kj lA-tmnw kj lA-klw rhmjw׃ 3.23  hdxjm lbqrjm rbH Amwntk׃ 3.24  hlqj jHwH AmrH npxj Ol-kn Awhjl lw׃ s 3.25  Twb jHwH lqww lnpx tdrxnw׃ 3.26  Twb wjhjl wdwmm ltxwOt jHwH׃ 3.27  Twb lgbr kj-jxA Ol bnOwrjw׃ s 3.28  jxb bdd wjdm kj nTl Oljw׃ 3.29  jtn bOpr pjHw Awlj jx tqwH׃ 3.30  jtn lmkHw lhj jxbO bhrpH׃ s 3.31  kj lA jznh lOwlm Adnj׃ 3.32  kj Am-HwgH wrhm krb [hsdw k] (hsdjw׃ q) 3.33  kj lA OnH mlbw wjgH bnj-Ajx׃ s 3.34  ldkA tht rgljw kl Asjrj Arc׃ 3.35  lHTwt mxpT-gbr ngd pnj Oljwn׃ 3.36  lOwt Adm brjbw Adnj lA rAH׃ s 3.37  mj zH Amr wtHj Adnj lA cwH׃ 3.38  mpj Oljwn lA tcA HrOwt wHTwb׃ 3.39  mH-jtAwnn Adm hj gbr Ol- [hTAw k] (hTAjw׃ q) s 3.40  nhpxH drkjnw wnhqrH wnxwbH Od-jHwH׃ 3.41  nxA lbbnw Al-kpjm Al-Al bxmjm׃ 3.42  nhnw pxOnw wmrjnw AtH lA slht׃ s 3.43  sktH bAp wtrdpnw Hrgt lA hmlt׃ 3.44  skwtH bOnn lk mObwr tplH׃ 3.45  shj wmAws txjmnw bqrb HOmjm׃ s 3.46  pcw Oljnw pjHm kl-Ajbjnw׃ 3.47  phd wpht HjH lnw HxAt wHxbr׃ 3.48  plgj-mjm trd Ojnj Ol-xbr bt-Omj׃ s 3.49  Ojnj ngrH wlA tdmH mAjn Hpgwt׃ 3.50  Od-jxqjp wjrA jHwH mxmjm׃ 3.51  Ojnj OwllH lnpxj mkl bnwt Ojrj׃ s 3.52  cwd cdwnj kcpwr Ajbj hnm׃ 3.53  cmtw bbwr hjj wjdw-Abn bj׃ 3.54  cpw-mjm Ol-rAxj Amrtj ngzrtj׃ s 3.55  qrAtj xmk jHwH mbwr thtjwt׃ 3.56  qwlj xmOt Al-tOlm Aznk lrwhtj lxwOtj׃ 3.57  qrbt bjwm AqrAk Amrt Al-tjrA׃ s 3.58  rbt Adnj rjbj npxj gAlt hjj׃ 3.59  rAjtH jHwH Owttj xpTH mxpTj׃ 3.60  rAjtH kl-nqmtm kl-mhxbtm lj׃ s 3.61  xmOt hrptm jHwH kl-mhxbtm Olj׃ 3.62  xptj qmj wHgjwnm Olj kl-Hjwm׃ 3.63  xbtm wqjmtm HbjTH Anj mngjntm׃ s 3.64  txjb lHm gmwl jHwH kmOxH jdjHm׃ 3.65  ttn lHm mgnt-lb tAltk lHm׃ 3.66  trdp bAp wtxmjdm mtht xmj jHwH׃ p

3.1  ALEPH. Ego vir videns paupertatem meam in virga indignationis eius. 3.2  ALEPH. Me minavit et adduxit in tenebras et non in lucem. 3.3  ALEPH. Tantum in me vertit et convertit manum suam tota die. 3.4  BETH. Consumpsit pellem meam et carnem meam, contrivit ossa mea. 3.5  BETH. Aedificavit in gyro meo et circumdedit me felle et labore. 3.6  BETH. In tenebrosis collocavit me quasi mortuos sempiternos. 3.7  GHIMEL. Circumaedificavit adversum me, ut non egrediar, aggravavit compedem meum. 3.8  GHIMEL. Sed et cum clamavero et rogavero, exclusit orationem meam. 3.9  GHIMEL. Conclusit vias meas lapidibus quadris, semitas meas subvertit. 3.10  DALETH. Ursus insidians factus est mihi, leo in absconditis. 3.11  DALETH. Semitas meas subvertit et confregit me, posuit me desolatam. 3.12  DALETH. Tetendit arcum suum et posuit me quasi signum ad sagittam. 3.13  HE. Misit in renibus meis filias pharetrae suae. 3.14  HE. Factus sum in derisum omni populo meo, canticum eorum tota die. 3.15  HE. Replevit me amaritudinibus, inebriavit me absinthio. 3.16  VAU. Et fregit in glarea dentes meos, depressit me cinere. 3.17  VAU. Et repulsa est a pace anima mea, oblitus sum bonorum. 3.18  VAU. Et dixi: “ Periit splendor meus et spes mea a Domino ”. 3.19  ZAIN. Recordare paupertatis et peregrinationis meae, absinthii et fellis. 3.20  ZAIN. Memoria memor est et tabescit in me anima mea. 3.21  ZAIN. Haec recolam in corde meo, ideo sperabo. 3.22  HETH. Misericordiae Domini, quia non sumus consumpti, quia non defecerunt miserationes eius. 3.23  HETH. Novae sunt omni mane, magna est fides tua. 3.24  HETH. “ Pars mea Dominus, dixit anima mea; propterea exspectabo eum ”. 3.25  TETH. Bonus est Dominus sperantibus in eum, animae quaerenti illum. 3.26  TETH. Bonum est praestolari cum silentio salutare Domini. 3.27  TETH. Bonum est viro, cum portaverit iugum ab adulescentia sua. 3.28  IOD. Sedebit solitarius et tacebit, cum istud imponitur ei. 3.29  IOD. Ponet in pulvere os suum, si forte sit spes. 3.30  IOD. Dabit percutienti se maxillam, saturabitur opprobriis. 3.31  CAPH. Quia non repellet in sempiternum Dominus. 3.32  CAPH. Quia si afflixit, et miserebitur secundum multitudinem misericordiarum suarum. 3.33  CAPH. Non enim humiliat ex corde suo et affligit filios hominum. 3.34  LAMED. Conterere sub pedibus suis omnes vinctos terrae. 3.35  LAMED. Declinare iudicium viri in conspectu vultus Altissimi. 3.36  LAMED. Pervertere hominem in iudicio suo, num Dominus haec ignorat? 3.37  MEM. Quis est iste, qui dixit, et factum est? Dominus non iussit? 3.38  MEM. Ex ore Altissimi nonne egrediuntur et mala et bona? 3.39  MEM. Quid murmurabit homo vivens, vir pro peccatis suis? 3.40  NUN. “ Scrutemur vias nostras et quaeramus et revertamur ad Dominum. 3.41  NUN. Levemus corda nostra cum manibus ad Dominum in caelos. 3.42  NUN. Nos inique egimus et rebelles fuimus; idcirco tu inexorabilis fuisti. 3.43  SAMECH. Operuisti in furore et percussisti nos; occidisti nec pepercisti. 3.44  SAMECH. Opposuisti nubem tibi, ne transeat oratio. 3.45  SAMECH. In eradicationem et abiectionem posuisti nos in medio populorum. 3.46  PHE. Aperuerunt super nos os suum omnes inimici nostri. 3.47  PHE. Formido et fovea facta est nobis, vastatio et contritio ”. 3.48  PHE. Rivos aquarum deducit oculus meus in contritione filiae populi mei. 3.49  AIN. Oculus meus lacrimas effundit nec tacet, eo quod non sit requies. 3.50  AIN. Donec respiciat et videat Dominus de caelis. 3.51  AIN. Oculus meus affligit animam meam prae cunctis filiabus urbis meae. 3.52  SADE. Venatione venati sunt me quasi avem inimici mei gratis. 3.53  SADE. Perdiderunt in lacu vitam meam et iecerunt lapides super me. 3.54  SADE. Inundaverunt aquae super caput meum, dixi: “ Perii ”. 3.55  COPH. Invocavi nomen tuum, Domine, de profunditate lacus. 3.56  COPH. Vocem meam audisti: “ Ne avertas aurem tuam a singultu meo et clamoribus ”. 3.57  COPH. Appropinquasti in die, quando invocavi te, dixisti: “ Ne timeas ”. 3.58  RES. Iudicasti, Domine, causam animae meae, redemisti vitam meam. 3.59  RES. Vidisti, Domine, afflictionem meam; iudica iudicium meum. 3.60  RES. Vidisti omnem furorem eorum, universas cogitationes eorum adversum me. 3.61  SIN. Audisti opprobrium eorum, Domine, omnes cogitationes eorum adversum me. 3.62  SIN. Labia insurgentium mihi et meditationes eorum adversum me tota die. 3.63  SIN. Sessionem eorum et resurrectionem eorum vide; ego sum psalmus eorum. 3.64  THAU. Reddes eis vicem, Domine, iuxta opera manuum suarum. 3.65  THAU. Dabis eis duritiam cordis, exsecrationem tuam. 3.66  THAU. Persequeris in furore et conteres eos sub caelis tuis, Domine.

4.1  Wie ist das Gold geschwärzt, wie ist das köstliche Gold entstellt! Wie sind die Steine des Heiligtums an allen Straßenecken aufgeschüttet! 4.2  Wie sind die Kinder Zions, die teuren, die mit feinem Gold aufgewogenen, den irdenen Geschirren gleichgeachtet, dem Werke von Töpfershänden! 4.3  Auch Schakale reichen die Brust, säugen ihre Jungen; aber die Tochter meines Volkes ist grausam geworden, wie die Strauße in der Wüste. 4.4  Den Säuglingen klebt vor Durst die Zunge am Gaumen; die Kindlein verlangen Brot, aber niemand bricht es ihnen. 4.5  Die sonst Leckerbissen aßen, verschmachten auf den Gassen; die auf Purpurlagern ruhten, sind jetzt froh über Misthaufen! 4.6  Denn die Schuld der Tochter meines Volkes war größer als die Sünde Sodoms, welches in einem Augenblick umgekehrt ward, ohne daß Menschenhände sich dabei abmühten! 4.7  Ihre Fürsten waren glänzender als Schnee, weißer als Milch, ihr Leib war röter als Korallen, ihre Gestalt wie ein Saphir. 4.8  Jetzt aber sind sie schwärzer als Ruß, man erkennt sie nicht auf den Gassen; ihre Haut klebt an ihrem Gebein, sie sind so dürr wie Holz. 4.9  Glücklicher waren die, welche das Schwert erschlug, als die, welche der Hunger tötete, welche vom Hunger durchbohrt dahinschmachteten, aus Mangel an Früchten des Feldes. 4.10  Die Hände barmherziger Frauen haben ihre eigenen Kinder gekocht; sie dienten ihnen zur Nahrung, beim Zusammenbruch der Tochter meines Volks. 4.11  Der HERR ließ seine Zornglut ausbrennen, schüttete seinen grimmigen Zorn aus und zündete in Zion ein Feuer an, das seine Grundfesten verzehrte. 4.12  Die Könige der Erde hätten es nicht geglaubt und kein Bewohner des Erdkreises, daß der Feind, der sie belagerte, durch die Tore der Stadt Jerusalem einziehen würde 4.13  um der Sünden willen ihrer Propheten, durch die Schuld ihrer Priester, welche in ihrer Mitte das Blut der Gerechten vergossen haben. 4.14  Sie wankten auf den Gassen wie Blinde und waren so mit Blut bespritzt, daß niemand ihre Kleider anrühren mochte. 4.15  Man rief ihnen zu: «Fort mit euch, ihr seid unrein! Weg, weg, kommt uns nicht zu nah!» Wenn sie flohen und zu den Heiden wankten, sprach man: «Bleibt nicht länger hier!» 4.16  Das Angesicht des HERRN hat sie zerstreut! Er will sie nicht mehr anblicken. Man nahm auf Priester keine Rücksicht mehr und hatte kein Erbarmen mit den Alten. 4.17  Auch da noch schmachteten unsere Augen nach Hilfe. Vergeblich! Auf unserer Warte spähten wir nach einem Volke, das doch nicht half. 4.18  Man verfolgte unsere Spur, so daß wir auf unseren Gassen nicht mehr wandeln konnten; unser Ende war nahe, unsere Tage abgelaufen; ja, unser Ende war gekommen. 4.19  Unsere Verfolger waren schneller als die Adler des Himmels; über die Berge jagten sie uns nach, und in der Wüste lauerten sie auf uns. 4.20  Unser Lebensodem, der Gesalbte des HERRN, wurde in ihren Gruben gefangen, er, von dem wir sagten: «Wir werden in seinem Schatten unter den Heiden leben!» 4.21  Juble nur und sei schadenfroh, du Tochter Edom, die du im Lande Uz wohnst! Der Kelch wird auch an dich kommen, du wirst auch trunken und entblößt werden! 4.22  Tochter Zion, deine Schuld ist getilgt; er wird dich nicht mehr gefangen wegführen lassen; deine Schuld aber, Tochter Edom, sucht er heim, deine Sünden deckt er auf!

4.1  πῶς ἀμαυρωθήσεται χρυσίον ἀλλοιωθήσεται τὸ ἀργύριον τὸ ἀγαθόν ἐξεχύθησαν λίθοι ἅγιοι ἐπ' ἀρχῆς πασῶν ἐξόδων 4.2  υἱοὶ σιων οἱ τίμιοι οἱ ἐπηρμένοι ἐν χρυσίῳ πῶς ἐλογίσθησαν εἰς ἀγγεῖα ὀστράκινα ἔργα χειρῶν κεραμέως 4.3  καί γε δράκοντες ἐξέδυσαν μαστούς ἐθήλασαν σκύμνοι αὐτῶν θυγατέρες λαοῦ μου εἰς ἀνίατον ὡς στρουθίον ἐν ἐρήμῳ 4.4  ἐκολλήθη ἡ γλῶσσα θηλάζοντος πρὸς τὸν φάρυγγα αὐτοῦ ἐν δίψει νήπια ᾔτησαν ἄρτον ὁ διακλῶν οὐκ ἔστιν αὐτοῖς 4.5  οἱ ἔσθοντες τὰς τρυφὰς ἠφανίσθησαν ἐν ταῖς ἐξόδοις οἱ τιθηνούμενοι ἐπὶ κόκκων περιεβάλοντο κοπρίας 4.6  καὶ ἐμεγαλύνθη ἀνομία θυγατρὸς λαοῦ μου ὑπὲρ ἀνομίας σοδομων τῆς κατεστραμμένης ὥσπερ σπουδῇ καὶ οὐκ ἐπόνεσαν ἐν αὐτῇ χεῖρας 4.7  ἐκαθαριώθησαν ναζιραῖοι αὐτῆς ὑπὲρ χιόνα ἔλαμψαν ὑπὲρ γάλα ἐπυρρώθησαν ὑπὲρ λίθους σαπφείρου τὸ ἀπόσπασμα αὐτῶν 4.8  ἐσκότασεν ὑπὲρ ἀσβόλην τὸ εἶδος αὐτῶν οὐκ ἐπεγνώσθησαν ἐν ταῖς ἐξόδοις ἐπάγη δέρμα αὐτῶν ἐπὶ τὰ ὀστέα αὐτῶν ἐξηράνθησαν ἐγενήθησαν ὥσπερ ξύλον 4.9  καλοὶ ἦσαν οἱ τραυματίαι ῥομφαίας ἢ οἱ τραυματίαι λιμοῦ ἐπορεύθησαν ἐκκεκεντημένοι ἀπὸ γενημάτων ἀγρῶν 4.10  χεῖρες γυναικῶν οἰκτιρμόνων ἥψησαν τὰ παιδία αὐτῶν ἐγενήθησαν εἰς βρῶσιν αὐταῖς ἐν τῷ συντρίμματι τῆς θυγατρὸς λαοῦ μου 4.11  συνετέλεσεν κύριος θυμὸν αὐτοῦ ἐξέχεεν θυμὸν ὀργῆς αὐτοῦ καὶ ἀνῆψεν πῦρ ἐν σιων καὶ κατέφαγεν τὰ θεμέλια αὐτῆς 4.12  οὐκ ἐπίστευσαν βασιλεῖς γῆς πάντες οἱ κατοικοῦντες τὴν οἰκουμένην ὅτι εἰσελεύσεται ἐχθρὸς καὶ ἐκθλίβων διὰ τῶν πυλῶν ιερουσαλημ 4.13  ἐξ ἁμαρτιῶν προφητῶν αὐτῆς ἀδικιῶν ἱερέων αὐτῆς τῶν ἐκχεόντων αἷμα δίκαιον ἐν μέσῳ αὐτῆς 4.14  ἐσαλεύθησαν ἐγρήγοροι αὐτῆς ἐν ταῖς ἐξόδοις ἐμολύνθησαν ἐν αἵματι ἐν τῷ μὴ δύνασθαι αὐτοὺς ἥψαντο ἐνδυμάτων αὐτῶν 4.15  ἀπόστητε ἀκαθάρτων καλέσατε αὐτούς ἀπόστητε ἀπόστητε μὴ ἅπτεσθε ὅτι ἀνήφθησαν καί γε ἐσαλεύθησαν εἴπατε ἐν τοῖς ἔθνεσιν οὐ μὴ προσθῶσιν τοῦ παροικεῖν 4.16  πρόσωπον κυρίου μερὶς αὐτῶν οὐ προσθήσει ἐπιβλέψαι αὐτοῖς πρόσωπον ἱερέων οὐκ ἔλαβον πρεσβύτας οὐκ ἠλέησαν 4.17  ἔτι ὄντων ἡμῶν ἐξέλιπον οἱ ὀφθαλμοὶ ἡμῶν εἰς τὴν βοήθειαν ἡμῶν μάταια ἀποσκοπευόντων ἡμῶν ἀπεσκοπεύσαμεν εἰς ἔθνος οὐ σῷζον 4.18  ἐθηρεύσαμεν μικροὺς ἡμῶν τοῦ μὴ πορεύεσθαι ἐν ταῖς πλατείαις ἡμῶν ἤγγικεν ὁ καιρὸς ἡμῶν ἐπληρώθησαν αἱ ἡμέραι ἡμῶν πάρεστιν ὁ καιρὸς ἡμῶν 4.19  κοῦφοι ἐγένοντο οἱ διώκοντες ἡμᾶς ὑπὲρ ἀετοὺς οὐρανοῦ ἐπὶ τῶν ὀρέων ἐξήφθησαν ἐν ἐρήμῳ ἐνήδρευσαν ἡμᾶς 4.20  πνεῦμα προσώπου ἡμῶν χριστὸς κυρίου συνελήμφθη ἐν ταῖς διαφθοραῖς αὐτῶν οὗ εἴπαμεν ἐν τῇ σκιᾷ αὐτοῦ ζησόμεθα ἐν τοῖς ἔθνεσιν 4.21  χαῖρε καὶ εὐφραίνου θύγατερ ιδουμαίας ἡ κατοικοῦσα ἐπὶ γῆς καί γε ἐπὶ σὲ διελεύσεται τὸ ποτήριον κυρίου καὶ μεθυσθήσῃ καὶ ἀποχεεῖς 4.22  ἐξέλιπεν ἡ ἀνομία σου θύγατερ σιων οὐ προσθήσει ἔτι ἀποικίσαι σε ἐπεσκέψατο ἀνομίας σου θύγατερ εδωμ ἀπεκάλυψεν ἐπὶ τὰ ἀσεβήματά σου

4.1  pohs amayrohthehsetai chrysion alloiohthehsetai to argyrion to agathon exechythehsan lithoi agioi ep' archehs pasohn exodohn 4.2  yioi siohn oi timioi oi epehrmenoi en chrysioh pohs elogisthehsan eis aggeia ostrakina erga cheirohn kerameohs 4.3  kai ge drakontes exedysan mastoys ethehlasan skymnoi aytohn thygateres laoy moy eis aniaton ohs stroythion en erehmoh 4.4  ekollehtheh eh glohssa thehlazontos pros ton pharygga aytoy en dipsei nehpia ehtehsan arton o diaklohn oyk estin aytois 4.5  oi esthontes tas tryphas ehphanisthehsan en tais exodois oi tithehnoymenoi epi kokkohn periebalonto koprias 4.6  kai emegalyntheh anomia thygatros laoy moy yper anomias sodomohn tehs katestrammenehs ohsper spoydeh kai oyk eponesan en ayteh cheiras 4.7  ekathariohthehsan naziraioi aytehs yper chiona elampsan yper gala epyrrohthehsan yper lithoys sappheiroy to apospasma aytohn 4.8  eskotasen yper asbolehn to eidos aytohn oyk epegnohsthehsan en tais exodois epageh derma aytohn epi ta ostea aytohn exehranthehsan egenehthehsan ohsper xylon 4.9  kaloi ehsan oi traymatiai romphaias eh oi traymatiai limoy eporeythehsan ekkekentehmenoi apo genehmatohn agrohn 4.10  cheires gynaikohn oiktirmonohn ehpsehsan ta paidia aytohn egenehthehsan eis brohsin aytais en toh syntrimmati tehs thygatros laoy moy 4.11  synetelesen kyrios thymon aytoy execheen thymon orgehs aytoy kai anehpsen pyr en siohn kai katephagen ta themelia aytehs 4.12  oyk episteysan basileis gehs pantes oi katoikoyntes tehn oikoymenehn oti eiseleysetai echthros kai ekthlibohn dia tohn pylohn ieroysalehm 4.13  ex amartiohn prophehtohn aytehs adikiohn iereohn aytehs tohn ekcheontohn aima dikaion en mesoh aytehs 4.14  esaleythehsan egrehgoroi aytehs en tais exodois emolynthehsan en aimati en toh meh dynasthai aytoys ehpsanto endymatohn aytohn 4.15  apostehte akathartohn kalesate aytoys apostehte apostehte meh aptesthe oti anehphthehsan kai ge esaleythehsan eipate en tois ethnesin oy meh prosthohsin toy paroikein 4.16  prosohpon kyrioy meris aytohn oy prosthehsei epiblepsai aytois prosohpon iereohn oyk elabon presbytas oyk ehleehsan 4.17  eti ontohn ehmohn exelipon oi ophthalmoi ehmohn eis tehn boehtheian ehmohn mataia aposkopeyontohn ehmohn apeskopeysamen eis ethnos oy sohzon 4.18  ethehreysamen mikroys ehmohn toy meh poreyesthai en tais plateiais ehmohn ehggiken o kairos ehmohn eplehrohthehsan ai ehmerai ehmohn parestin o kairos ehmohn 4.19  koyphoi egenonto oi diohkontes ehmas yper aetoys oyranoy epi tohn oreohn exehphthehsan en erehmoh enehdreysan ehmas 4.20  pneyma prosohpoy ehmohn christos kyrioy synelehmphtheh en tais diaphthorais aytohn oy eipamen en teh skia aytoy zehsometha en tois ethnesin 4.21  chaire kai eyphrainoy thygater idoymaias eh katoikoysa epi gehs kai ge epi se dieleysetai to potehrion kyrioy kai methysthehseh kai apocheeis 4.22  exelipen eh anomia soy thygater siohn oy prosthehsei eti apoikisai se epeskepsato anomias soy thygater edohm apekalypsen epi ta asebehmata soy

4.1  אֵיכָה יוּעַם זָהָב יִשְׁנֶא הַכֶּתֶם הַטֹּוב תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי־קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל־חוּצֹות׃ ס 4.2  בְּנֵי צִיֹּון הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז אֵיכָה נֶחְשְׁבוּ לְנִבְלֵי־חֶרֶשׂ מַעֲשֵׂה יְדֵי יֹוצֵר׃ ס 4.3  גַּם־ [תַּנִּין כ] (תַּנִּים ק) חָלְצוּ שַׁד הֵינִיקוּ גּוּרֵיהֶן בַּת־עַמִּי לְאַכְזָר [כִּי כ] [עֵנִים כ] (כַּיְעֵנִים ק) בַּמִּדְבָּר׃ ס 4.4  דָּבַק לְשֹׁון יֹונֵק אֶל־חִכֹּו בַּצָּמָא עֹולָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם פֹּרֵשׂ אֵין לָהֶם׃ ס 4.5  הָאֹכְלִים לְמַעֲדַנִּים נָשַׁמּוּ בַּחוּצֹות הָאֱמֻנִים עֲלֵי תֹולָע חִבְּקוּ אַשְׁפַּתֹּות׃ ס 4.6  וַיִּגְדַּל עֲוֹן בַּת־עַמִּי מֵחַטַּאת סְדֹם הַהֲפוּכָה כְמֹו־רָגַע וְלֹא־חָלוּ בָהּ יָדָיִם׃ ס 4.7  זַכּוּ נְזִירֶיהָ מִשֶּׁלֶג צַחוּ מֵחָלָב אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים סַפִּיר גִּזְרָתָם׃ ס 4.8  חָשַׁךְ מִשְּׁחֹור תָּאֳרָם לֹא נִכְּרוּ בַּחוּצֹות צָפַד עֹורָם עַל־עַצְמָם יָבֵשׁ הָיָה כָעֵץ׃ ס 4.9  טֹובִים הָיוּ חַלְלֵי־חֶרֶב מֵחַלְלֵי רָעָב שֶׁהֵם יָזוּבוּ מְדֻקָּרִים מִתְּנוּבֹת שָׂדָי׃ ס 4.10  יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיֹּות בִּשְּׁלוּ יַלְדֵיהֶן הָיוּ לְבָרֹות לָמֹו בְּשֶׁבֶר בַּת־עַמִּי׃ ס 4.11  כִּלָּה יְהוָה אֶת־חֲמָתֹו שָׁפַךְ חֲרֹון אַפֹּו וַיַּצֶּת־אֵשׁ בְּצִיֹּון וַתֹּאכַל יְסֹודֹתֶיהָ׃ ס 4.12  לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי־אֶרֶץ [וְכֹל כ] (כֹּל ק) יֹשְׁבֵי תֵבֵל כִּי יָבֹא צַר וְאֹויֵב בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם׃ ס 4.13  מֵחַטֹּאת נְבִיאֶיהָ עֲוֹנֹות כֹּהֲנֶיהָ הַשֹּׁפְכִים בְּקִרְבָּהּ דַּם צַדִּיקִים׃ ס 4.14  נָעוּ עִוְרִים בַּחוּצֹות נְגֹאֲלוּ בַּדָּם בְּלֹא יוּכְלוּ יִגְּעוּ בִּלְבֻשֵׁיהֶם׃ ס 4.15  סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָמֹו סוּרוּ סוּרוּ אַל־תִּגָּעוּ כִּי נָצוּ גַּם־נָעוּ אָמְרוּ בַּגֹּויִם לֹא יֹוסִיפוּ לָגוּר׃ ס 4.16  פְּנֵי יְהוָה חִלְּקָם לֹא יֹוסִיף לְהַבִּיטָם פְּנֵי כֹהֲנִים לֹא נָשָׂאוּ [זְקֵנִים כ] (וּזְקֵנִים ק) לֹא חָנָנוּ׃ ס 4.17  [עֹודֵינָה כ] (עֹודֵינוּ ק) תִּכְלֶינָה עֵינֵינוּ אֶל־עֶזְרָתֵנוּ הָבֶל בְּצִפִּיָּתֵנוּ צִפִּינוּ אֶל־גֹּוי לֹא יֹושִׁעַ׃ ס 4.18  צָדוּ צְעָדֵינוּ מִלֶּכֶת בִּרְחֹבֹתֵינוּ קָרַב קִצֵּינוּ מָלְאוּ יָמֵינוּ כִּי־בָא קִצֵּינוּ׃ ס 4.19  קַלִּים הָיוּ רֹדְפֵינוּ מִנִּשְׁרֵי שָׁמָיִם עַל־הֶהָרִים דְּלָקֻנוּ בַּמִּדְבָּר אָרְבוּ לָנוּ׃ ס 4.20  רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ יְהוָה נִלְכַּד בִּשְׁחִיתֹותָם אֲשֶׁר אָמַרְנוּ בְּצִלֹּו נִחְיֶה בַגֹּויִם׃ ס 4.21  שִׂישִׂי וְשִׂמְחִי בַּת־אֱדֹום [יֹושַׁבְתִּי כ] (יֹושֶׁבֶת ק) בְּאֶרֶץ עוּץ גַּם־עָלַיִךְ תַּעֲבָר־כֹּוס תִּשְׁכְּרִי וְתִתְעָרִי׃ ס 4.22  תַּם־עֲוֹנֵךְ בַּת־צִיֹּון לֹא יֹוסִיף לְהַגְלֹותֵךְ פָּקַד עֲוֹנֵךְ בַּת־אֱדֹום גִּלָּה עַל־חַטֹּאתָיִךְ׃ פ

4.1  AejkaaH jwOam zaaHaab jixxnaeA Hakaetaem HaTowb tixxtapeknaaH Aabnej-qodaexx broAxx kaal-hwcowt׃ s 4.2  bnej cijown Hajqaarijm HamsulaaAijm bapaaz AejkaaH naehxxbw lniblej-haeraex maOaxeH jdej jowcer׃ s 4.3  gam- [tanijn k] (tanijm q) haalcw xxad Hejnijqw gwrejHaen bat-Oamij lAakzaar [kij k] [Oenijm k] (kajOenijm q) bamidbaar׃ s 4.4  daabaq lxxown jowneq Aael-hikow bacaamaaA Oowlaalijm xxaaAalw laehaem porex Aejn laaHaem׃ s 4.5  HaaAoklijm lmaOadanijm naaxxamw bahwcowt HaaAaemunijm Oalej towlaaO hibqw Aaxxpatowt׃ s 4.6  wajigdal Oawon bat-Oamij mehaTaAt sdom HaHapwkaaH kmow-raagaO wloA-haalw baaH jaadaajim׃ s 4.7  zakw nzijraejHaa mixxaelaeg cahw mehaalaab Aaadmw Oaecaem mipnijnijm sapijr gizraataam׃ s 4.8  haaxxak mixxhowr taaAaaraam loA nikrw bahwcowt caapad Oowraam Oal-Oacmaam jaabexx HaajaaH kaaOec׃ s 4.9  Towbijm Haajw hallej-haeraeb mehallej raaOaab xxaeHem jaazwbw mduqaarijm mitnwbot xaadaaj׃ s 4.10  jdej naaxxijm rahamaanijowt bixxlw jaldejHaen Haajw lbaarowt laamow bxxaebaer bat-Oamij׃ s 4.11  kilaaH jHwaaH Aaet-hamaatow xxaapak harown Aapow wajacaet-Aexx bcijown watoAkal jsowdotaejHaa׃ s 4.12  loA HaeAaemijnw malkej-Aaeraec [wkol k] (kol q) joxxbej tebel kij jaaboA car wAowjeb bxxaOarej jrwxxaalaaim׃ s 4.13  mehaToAt nbijAaejHaa Oawonowt koHanaejHaa Haxxopkijm bqirbaaH dam cadijqijm׃ s 4.14  naaOw Oiwrijm bahwcowt ngoAalw badaam bloA jwklw jigOw bilbuxxejHaem׃ s 4.15  swrw TaameA qaarAw laamow swrw swrw Aal-tigaaOw kij naacw gam-naaOw Aaamrw bagowjim loA jowsijpw laagwr׃ s 4.16  pnej jHwaaH hilqaam loA jowsijp lHabijTaam pnej koHanijm loA naaxaaAw [zqenijm k] (wzqenijm q) loA haanaanw׃ s 4.17  [OowdejnaaH k] (Oowdejnw q) tiklaejnaaH Oejnejnw Aael-Oaezraatenw Haabael bcipijaatenw cipijnw Aael-gowj loA jowxxiOa׃ s 4.18  caadw cOaadejnw milaekaet birhobotejnw qaarab qicejnw maalAw jaamejnw kij-baaA qicejnw׃ s 4.19  qalijm Haajw rodpejnw minixxrej xxaamaajim Oal-HaeHaarijm dlaaqunw bamidbaar Aaarbw laanw׃ s 4.20  rwha Aapejnw mxxijha jHwaaH nilkad bixxhijtowtaam Aaxxaer Aaamarnw bcilow nihjaeH bagowjim׃ s 4.21  xijxij wximhij bat-Aaedowm [jowxxabtij k] (jowxxaebaet q) bAaeraec Owc gam-Oaalajik taOabaar-kows tixxkrij wtitOaarij׃ s 4.22  tam-Oawonek bat-cijown loA jowsijp lHaglowtek paaqad Oawonek bat-Aaedowm gilaaH Oal-haToAtaajik׃ p

4.1  איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני־קדש בראש כל־חוצות׃ ס 4.2  בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי־חרש מעשה ידי יוצר׃ ס 4.3  גם־ [תנין כ] (תנים ק) חלצו שד היניקו גוריהן בת־עמי לאכזר [כי כ] [ענים כ] (כיענים ק) במדבר׃ ס 4.4  דבק לשון יונק אל־חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם׃ ס 4.5  האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות׃ ס 4.6  ויגדל עון בת־עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו־רגע ולא־חלו בה ידים׃ ס 4.7  זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם׃ ס 4.8  חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על־עצמם יבש היה כעץ׃ ס 4.9  טובים היו חללי־חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי׃ ס 4.10  ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת־עמי׃ ס 4.11  כלה יהוה את־חמתו שפך חרון אפו ויצת־אש בציון ותאכל יסודתיה׃ ס 4.12  לא האמינו מלכי־ארץ [וכל כ] (כל ק) ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם׃ ס 4.13  מחטאת נביאיה עונות כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים׃ ס 4.14  נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם׃ ס 4.15  סורו טמא קראו למו סורו סורו אל־תגעו כי נצו גם־נעו אמרו בגוים לא יוסיפו לגור׃ ס 4.16  פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו [זקנים כ] (וזקנים ק) לא חננו׃ ס 4.17  [עודינה כ] (עודינו ק) תכלינה עינינו אל־עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל־גוי לא יושע׃ ס 4.18  צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי־בא קצינו׃ ס 4.19  קלים היו רדפינו מנשרי שמים על־ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו׃ ס 4.20  רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים׃ ס 4.21  שישי ושמחי בת־אדום [יושבתי כ] (יושבת ק) בארץ עוץ גם־עליך תעבר־כוס תשכרי ותתערי׃ ס 4.22  תם־עונך בת־ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת־אדום גלה על־חטאתיך׃ פ

4.1  AjkH jwOm zHb jxnA Hktm HTwb txtpknH Abnj-qdx brAx kl-hwcwt׃ s 4.2  bnj cjwn Hjqrjm HmslAjm bpz AjkH nhxbw lnblj-hrx mOxH jdj jwcr׃ s 4.3  gm- [tnjn k] (tnjm q) hlcw xd Hjnjqw gwrjHn bt-Omj lAkzr [kj k] [Onjm k] (kjOnjm q) bmdbr׃ s 4.4  dbq lxwn jwnq Al-hkw bcmA Owlljm xAlw lhm prx Ajn lHm׃ s 4.5  HAkljm lmOdnjm nxmw bhwcwt HAmnjm Olj twlO hbqw Axptwt׃ s 4.6  wjgdl Own bt-Omj mhTAt sdm HHpwkH kmw-rgO wlA-hlw bH jdjm׃ s 4.7  zkw nzjrjH mxlg chw mhlb Admw Ocm mpnjnjm spjr gzrtm׃ s 4.8  hxk mxhwr tArm lA nkrw bhwcwt cpd Owrm Ol-Ocmm jbx HjH kOc׃ s 4.9  Twbjm Hjw hllj-hrb mhllj rOb xHm jzwbw mdqrjm mtnwbt xdj׃ s 4.10  jdj nxjm rhmnjwt bxlw jldjHn Hjw lbrwt lmw bxbr bt-Omj׃ s 4.11  klH jHwH At-hmtw xpk hrwn Apw wjct-Ax bcjwn wtAkl jswdtjH׃ s 4.12  lA HAmjnw mlkj-Arc [wkl k] (kl q) jxbj tbl kj jbA cr wAwjb bxOrj jrwxlm׃ s 4.13  mhTAt nbjAjH Ownwt kHnjH Hxpkjm bqrbH dm cdjqjm׃ s 4.14  nOw Owrjm bhwcwt ngAlw bdm blA jwklw jgOw blbxjHm׃ s 4.15  swrw TmA qrAw lmw swrw swrw Al-tgOw kj ncw gm-nOw Amrw bgwjm lA jwsjpw lgwr׃ s 4.16  pnj jHwH hlqm lA jwsjp lHbjTm pnj kHnjm lA nxAw [zqnjm k] (wzqnjm q) lA hnnw׃ s 4.17  [OwdjnH k] (Owdjnw q) tkljnH Ojnjnw Al-Ozrtnw Hbl bcpjtnw cpjnw Al-gwj lA jwxO׃ s 4.18  cdw cOdjnw mlkt brhbtjnw qrb qcjnw mlAw jmjnw kj-bA qcjnw׃ s 4.19  qljm Hjw rdpjnw mnxrj xmjm Ol-HHrjm dlqnw bmdbr Arbw lnw׃ s 4.20  rwh Apjnw mxjh jHwH nlkd bxhjtwtm Axr Amrnw bclw nhjH bgwjm׃ s 4.21  xjxj wxmhj bt-Adwm [jwxbtj k] (jwxbt q) bArc Owc gm-Oljk tObr-kws txkrj wttOrj׃ s 4.22  tm-Ownk bt-cjwn lA jwsjp lHglwtk pqd Ownk bt-Adwm glH Ol-hTAtjk׃ p

4.1  ALEPH. Quomodo obscuratum est aurum, mutatum est obryzum optimum! Dispersi sunt lapides sancti in capite omnium platearum. 4.2  BETH. Filii Sion incliti et ponderati auro primo, quomodo reputati sunt in vasa testea, opus manuum figuli! 4.3  GHIMEL. Sed et thoes nudaverunt mammam, lactaverunt catulos suos; filia populi mei crudelis quasi struthio in deserto. 4.4  DALETH. Adhaesit lingua lactantis ad palatum eius in siti; parvuli petierunt panem, et non erat qui frangeret eis. 4.5  HE. Qui vescebantur voluptuose, interierunt in viis; qui nutriebantur in coccinis, amplexati sunt stercora. 4.6  VAU. Et maior effecta est iniquitas filiae populi mei peccato Sodomae, quae subversa est in momento, et non laborabant in ea manus. 4.7  ZAIN. Candidiores nazaraei eius nive, nitidiores lacte, rubicundiores in corpore coralliis, sapphirus aspectus eorum. 4.8  HETH. Denigrata est super carbones facies eorum, et non sunt cogniti in plateis: adhaesit cutis eorum ossibus, aruit et facta est quasi lignum. 4.9  TETH. Melius fuit occisis gladio quam interfectis fame, quoniam isti extabuerunt consumpti a sterilitate terrae. 4.10  IOD. Manus mulierum misericordium coxerunt filios suos: facti sunt cibus earum in contritione filiae populi mei. 4.11  CAPH. Complevit Dominus furorem suum, effudit iram indignationis suae; et succendit ignem in Sion, qui devoravit fundamenta eius. 4.12  LAMED. Non crediderunt reges terrae et universi habitatores orbis, quoniam ingrederetur hostis et inimicus per portas Ierusalem. 4.13  MEM. Propter peccata prophetarum eius et iniquitates sacerdotum eius, qui effuderunt in medio eius sanguinem iustorum. 4.14  NUN. Erraverunt caeci in plateis, polluti sunt in sanguine, ita ut nemo posset attingere lacinias eorum. 4.15  SAMECH. “ Recedite! Pollutus est ”, clamaverunt eis; “ Recedite, abite, nolite tangere! ”. Cum fugerent et errarent, dixerunt inter gentes: “ Non addent ultra ut incolant ”. 4.16  PHE. Facies Domini dispersit eos, non addet ut respiciat eos; facies sacerdotum non respexerunt neque senum miserti sunt. 4.17  AIN. Adhuc deficiunt oculi nostri ad auxilium nostrum vanum? In specula nostra respeximus ad gentem, quae salvare non potest. 4.18  SADE. Insidiati sunt vestigiis nostris, ne iremus per plateas nostras. “ Appropinquavit finis noster, completi sunt dies nostri, quia venit finis noster ”. 4.19  COPH. Velociores fuerunt persecutores nostri aquilis caeli; super montes persecuti sunt nos, in deserto insidiati sunt nobis. 4.20  RES. Spiritus oris nostri, unctus Domini, captus est in foveis eorum, de quo dicebamus: “ Sub umbra sua vivemus in gentibus ”. 4.21  SIN. Gaude et laetare, filia Edom, quae habitas in terra Us; ad te quoque perveniet calix, inebriaberis atque nudaberis. 4.22  THAU. Completa est iniquitas tua, filia Sion, non addet ultra ut transmigret te; visitavit iniquitatem tuam, filia Edom, discooperuit peccata tua.

5.1  Gedenke, HERR, was uns widerfahren ist! Schau her und siehe unsere Schmach! 5.2  Unser Erbe ist den Fremden zugefallen, unsere Häuser den Ausländern. 5.3  Wir sind Waisen geworden, vaterlos, unsere Mütter zu Witwen. 5.4  Unser Wasser trinken wir um Geld, unser Holz kommt uns gegen Bezahlung zu. 5.5  Unsere Verfolger sind uns beständig auf dem Hals; werden wir müde, so gönnt man uns keine Ruhe. 5.6  Wir haben Ägypten die Hand gereicht und Assur, um genug Brot zu erhalten. 5.7  Unsere Väter, die gesündigt haben, sind nicht mehr; wir müssen ihre Schuld tragen. 5.8  Knechte herrschen über uns; niemand befreit uns aus ihrer Hand! 5.9  Wir schaffen unsere Nahrung unter Lebensgefahr herbei, weil uns in der Wüste das Schwert bedroht. 5.10  Unsere Haut ist schwarz wie ein Ofen, so versengt uns der Hunger. 5.11  Frauen wurden in Zion vergewaltigt, Jungfrauen in den Städten Judas. 5.12  Fürsten wurden durch ihre Hand gehängt, die Person der Alten hat man nicht geachtet. 5.13  Jünglinge müssen Mühlsteine tragen und Knaben straucheln unter Bürden von Holz. 5.14  Die Ältesten bleiben weg vom Tor, und die Jünglinge lassen ihr Saitenspiel. 5.15  Die Freude unsres Herzens ist dahin, unser Reigen hat sich in Klage verwandelt. 5.16  Die Krone ist uns vom Haupte gefallen; wehe uns, daß wir gesündigt haben! 5.17  Darob ist unser Herz krank geworden, darum sind unsere Augen trübe: 5.18  weil der Berg Zion verwüstet ist; Füchse tummeln sich daselbst. 5.19  Du aber, o HERR, bleibst ewiglich, dein Thron besteht für und für! 5.20  Warum willst du uns für immer vergessen, uns verlassen auf Lebenszeit? 5.21  Bringe uns zu dir zurück, o HERR, so kehren wir um; laß es wieder werden wie vor alters! 5.22  Oder hast du uns gänzlich verworfen, bist du allzusehr über uns erzürnt?

5.1  μνήσθητι κύριε ὅ τι ἐγενήθη ἡμῖν ἐπίβλεψον καὶ ἰδὲ τὸν ὀνειδισμὸν ἡμῶν 5.2  κληρονομία ἡμῶν μετεστράφη ἀλλοτρίοις οἱ οἶκοι ἡμῶν ξένοις 5.3  ὀρφανοὶ ἐγενήθημεν οὐχ ὑπάρχει πατήρ μητέρες ἡμῶν ὡς αἱ χῆραι 5.4  ἐξ ἡμερῶν ἡμῶν ξύλα ἡμῶν ἐν ἀλλάγματι ἦλθεν 5.5  ἐπὶ τὸν τράχηλον ἡμῶν ἐδιώχθημεν ἐκοπιάσαμεν οὐκ ἀνεπαύθημεν 5.6  αἴγυπτος ἔδωκεν χεῖρα ασσουρ εἰς πλησμονὴν αὐτῶν 5.7  οἱ πατέρες ἡμῶν ἥμαρτον οὐχ ὑπάρχουσιν ἡμεῖς τὰ ἀνομήματα αὐτῶν ὑπέσχομεν 5.8  δοῦλοι ἐκυρίευσαν ἡμῶν λυτρούμενος οὐκ ἔστιν ἐκ τῆς χειρὸς αὐτῶν 5.9  ἐν ταῖς ψυχαῖς ἡμῶν εἰσοίσομεν ἄρτον ἡμῶν ἀπὸ προσώπου ῥομφαίας τῆς ἐρήμου 5.10  τὸ δέρμα ἡμῶν ὡς κλίβανος ἐπελειώθη συνεσπάσθησαν ἀπὸ προσώπου καταιγίδων λιμοῦ 5.11  γυναῖκας ἐν σιων ἐταπείνωσαν παρθένους ἐν πόλεσιν ιουδα 5.12  ἄρχοντες ἐν χερσὶν αὐτῶν ἐκρεμάσθησαν πρεσβύτεροι οὐκ ἐδοξάσθησαν 5.13  ἐκλεκτοὶ κλαυθμὸν ἀνέλαβον καὶ νεανίσκοι ἐν ξύλῳ ἠσθένησαν 5.14  καὶ πρεσβῦται ἀπὸ πύλης κατέπαυσαν ἐκλεκτοὶ ἐκ ψαλμῶν αὐτῶν κατέπαυσαν 5.15  κατέλυσεν χαρὰ καρδίας ἡμῶν ἐστράφη εἰς πένθος ὁ χορὸς ἡμῶν 5.16  ἔπεσεν ὁ στέφανος τῆς κεφαλῆς ἡμῶν οὐαὶ δὴ ἡμῖν ὅτι ἡμάρτομεν 5.17  περὶ τούτου ἐγενήθη ὀδυνηρὰ ἡ καρδία ἡμῶν περὶ τούτου ἐσκότασαν οἱ ὀφθαλμοὶ ἡμῶν 5.18  ἐπ' ὄρος σιων ὅτι ἠφανίσθη ἀλώπεκες διῆλθον ἐν αὐτῇ 5.19  σὺ δέ κύριε εἰς τὸν αἰῶνα κατοικήσεις ὁ θρόνος σου εἰς γενεὰν καὶ γενεάν 5.20  ἵνα τί εἰς νεῖκος ἐπιλήσῃ ἡμῶν καταλείψεις ἡμᾶς εἰς μακρότητα ἡμερῶν 5.21  ἐπίστρεψον ἡμᾶς κύριε πρὸς σέ καὶ ἐπιστραφησόμεθα καὶ ἀνακαίνισον ἡμέρας ἡμῶν καθὼς ἔμπροσθεν 5.22  ὅτι ἀπωθούμενος ἀπώσω ἡμᾶς ὠργίσθης ἐφ' ἡμᾶς ἕως σφόδρα

5.1  mnehsthehti kyrie o ti egenehtheh ehmin epiblepson kai ide ton oneidismon ehmohn 5.2  klehronomia ehmohn metestrapheh allotriois oi oikoi ehmohn xenois 5.3  orphanoi egenehthehmen oych yparchei patehr mehteres ehmohn ohs ai chehrai 5.4  ex ehmerohn ehmohn xyla ehmohn en allagmati ehlthen 5.5  epi ton trachehlon ehmohn ediohchthehmen ekopiasamen oyk anepaythehmen 5.6  aigyptos edohken cheira assoyr eis plehsmonehn aytohn 5.7  oi pateres ehmohn ehmarton oych yparchoysin ehmeis ta anomehmata aytohn ypeschomen 5.8  doyloi ekyrieysan ehmohn lytroymenos oyk estin ek tehs cheiros aytohn 5.9  en tais psychais ehmohn eisoisomen arton ehmohn apo prosohpoy romphaias tehs erehmoy 5.10  to derma ehmohn ohs klibanos epeleiohtheh synespasthehsan apo prosohpoy kataigidohn limoy 5.11  gynaikas en siohn etapeinohsan parthenoys en polesin ioyda 5.12  archontes en chersin aytohn ekremasthehsan presbyteroi oyk edoxasthehsan 5.13  eklektoi klaythmon anelabon kai neaniskoi en xyloh ehsthenehsan 5.14  kai presbytai apo pylehs katepaysan eklektoi ek psalmohn aytohn katepaysan 5.15  katelysen chara kardias ehmohn estrapheh eis penthos o choros ehmohn 5.16  epesen o stephanos tehs kephalehs ehmohn oyai deh ehmin oti ehmartomen 5.17  peri toytoy egenehtheh odynehra eh kardia ehmohn peri toytoy eskotasan oi ophthalmoi ehmohn 5.18  ep' oros siohn oti ehphanistheh alohpekes diehlthon en ayteh 5.19  sy de kyrie eis ton aiohna katoikehseis o thronos soy eis genean kai genean 5.20  ina ti eis neikos epilehseh ehmohn kataleipseis ehmas eis makrotehta ehmerohn 5.21  epistrepson ehmas kyrie pros se kai epistraphehsometha kai anakainison ehmeras ehmohn kathohs emprosthen 5.22  oti apohthoymenos apohsoh ehmas ohrgisthehs eph' ehmas eohs sphodra

5.1  זְכֹר יְהוָה מֶה־הָיָה לָנוּ [הַבֵּיט כ] (הַבִּיטָה ק) וּרְאֵה אֶת־חֶרְפָּתֵנוּ׃ 5.2  נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים׃ 5.3  יְתֹומִים הָיִינוּ [אֵין כ] (וְאֵין ק) אָב אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנֹות׃ 5.4  מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹאוּ׃ 5.5  עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ יָגַעְנוּ [לֹא כ] (וְלֹא ק) הוּנַח־לָנוּ׃ 5.6  מִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד אַשּׁוּר לִשְׂבֹּעַ לָחֶם׃ 5.7  אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ [אֵינָם כ] (וְאֵינָם ק) [אֲנַחְנוּ כ] (וַאֲנַחְנוּ ק) עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ׃ 5.8  עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם׃ 5.9  בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר׃ 5.10  עֹורֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ מִפְּנֵי זַלְעֲפֹות רָעָב׃ 5.11  נָשִׁים בְּצִיֹּון עִנּוּ בְּתֻלֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה׃ 5.12  שָׂרִים בְּיָדָם נִתְלוּ פְּנֵי זְקֵנִים לֹא נֶהְדָּרוּ׃ 5.13  בַּחוּרִים טְחֹון נָשָׂאוּ וּנְעָרִים בָּעֵץ כָּשָׁלוּ׃ 5.14  זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם׃ 5.15  שָׁבַת מְשֹׂושׂ לִבֵּנוּ נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ׃ 5.16  נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ אֹוי־נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ׃ 5.17  עַל־זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל־אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ׃ 5.18  עַל הַר־צִיֹּון שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הִלְּכוּ־בֹו׃ פ 5.19  אַתָּה יְהוָה לְעֹולָם תֵּשֵׁב כִּסְאֲךָ לְדֹר וָדֹור׃ 5.20  לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים׃ 5.21  הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה ׀ אֵלֶיךָ [וְנָשׁוּב כ] (וְנָשׁוּבָה ק) חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃ 5.22  כִּי אִם־מָאֹס מְאַסְתָּנוּ קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד־מְאֹד׃

5.1  zkor jHwaaH maeH-HaajaaH laanw [HabejT k] (HabijTaaH q) wrAeH Aaet-haerpaatenw׃ 5.2  nahalaatenw naeHaepkaaH lzaarijm baatejnw lnaakrijm׃ 5.3  jtowmijm Haajijnw [Aejn k] (wAejn q) Aaab Aimotejnw kAalmaanowt׃ 5.4  mejmejnw bkaesaep xxaatijnw Oecejnw bimhijr jaaboAw׃ 5.5  Oal cawaaArenw nirdaapnw jaagaOnw [loA k] (wloA q) Hwnah-laanw׃ 5.6  micrajim naatanw jaad Aaxxwr lixboOa laahaem׃ 5.7  Aabotejnw haaTAw [Aejnaam k] (wAejnaam q) [Aanahnw k] (waAanahnw q) OawonotejHaem saabaalnw׃ 5.8  Oabaadijm maaxxlw baanw poreq Aejn mijaadaam׃ 5.9  bnapxxenw naabijA lahmenw mipnej haeraeb Hamidbaar׃ 5.10  Oowrenw ktanwr nikmaarw mipnej zalOapowt raaOaab׃ 5.11  naaxxijm bcijown Oinw btulot bOaarej jHwdaaH׃ 5.12  xaarijm bjaadaam nitlw pnej zqenijm loA naeHdaarw׃ 5.13  bahwrijm Thown naaxaaAw wnOaarijm baaOec kaaxxaalw׃ 5.14  zqenijm mixxaOar xxaabaatw bahwrijm mingijnaataam׃ 5.15  xxaabat mxowx libenw naeHpak lAebael mholenw׃ 5.16  naaplaaH OaTaeraet roAxxenw Aowj-naaA laanw kij haaTaaAnw׃ 5.17  Oal-zaeH HaajaaH daawaeH libenw Oal-AelaeH haaxxkw Oejnejnw׃ 5.18  Oal Har-cijown xxaexxaamem xxwOaalijm Hilkw-bow׃ p 5.19  AataaH jHwaaH lOowlaam texxeb kisAakaa ldor waadowr׃ 5.20  laamaaH laanaecah tixxkaahenw taOazbenw lAoraek jaamijm׃ 5.21  Haxxijbenw jHwaaH Aelaejkaa [wnaaxxwb k] (wnaaxxwbaaH q) hadexx jaamejnw kqaedaem׃ 5.22  kij Aim-maaAos mAastaanw qaacaptaa Oaalejnw Oad-mAod׃

5.1  זכר יהוה מה־היה לנו [הביט כ] (הביטה ק) וראה את־חרפתנו׃ 5.2  נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃ 5.3  יתומים היינו [אין כ] (ואין ק) אב אמתינו כאלמנות׃ 5.4  מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃ 5.5  על צוארנו נרדפנו יגענו [לא כ] (ולא ק) הונח־לנו׃ 5.6  מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃ 5.7  אבתינו חטאו [אינם כ] (ואינם ק) [אנחנו כ] (ואנחנו ק) עונתיהם סבלנו׃ 5.8  עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃ 5.9  בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃ 5.10  עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃ 5.11  נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃ 5.12  שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃ 5.13  בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃ 5.14  זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם׃ 5.15  שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃ 5.16  נפלה עטרת ראשנו אוי־נא לנו כי חטאנו׃ 5.17  על־זה היה דוה לבנו על־אלה חשכו עינינו׃ 5.18  על הר־ציון ששמם שועלים הלכו־בו׃ פ 5.19  אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור׃ 5.20  למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃ 5.21  השיבנו יהוה ׀ אליך [ונשוב כ] (ונשובה ק) חדש ימינו כקדם׃ 5.22  כי אם־מאס מאסתנו קצפת עלינו עד־מאד׃

5.1  zkr jHwH mH-HjH lnw [HbjT k] (HbjTH q) wrAH At-hrptnw׃ 5.2  nhltnw nHpkH lzrjm btjnw lnkrjm׃ 5.3  jtwmjm Hjjnw [Ajn k] (wAjn q) Ab Amtjnw kAlmnwt׃ 5.4  mjmjnw bksp xtjnw Ocjnw bmhjr jbAw׃ 5.5  Ol cwArnw nrdpnw jgOnw [lA k] (wlA q) Hwnh-lnw׃ 5.6  mcrjm ntnw jd Axwr lxbO lhm׃ 5.7  Abtjnw hTAw [Ajnm k] (wAjnm q) [Anhnw k] (wAnhnw q) OwntjHm sblnw׃ 5.8  Obdjm mxlw bnw prq Ajn mjdm׃ 5.9  bnpxnw nbjA lhmnw mpnj hrb Hmdbr׃ 5.10  Owrnw ktnwr nkmrw mpnj zlOpwt rOb׃ 5.11  nxjm bcjwn Onw btlt bOrj jHwdH׃ 5.12  xrjm bjdm ntlw pnj zqnjm lA nHdrw׃ 5.13  bhwrjm Thwn nxAw wnOrjm bOc kxlw׃ 5.14  zqnjm mxOr xbtw bhwrjm mngjntm׃ 5.15  xbt mxwx lbnw nHpk lAbl mhlnw׃ 5.16  nplH OTrt rAxnw Awj-nA lnw kj hTAnw׃ 5.17  Ol-zH HjH dwH lbnw Ol-AlH hxkw Ojnjnw׃ 5.18  Ol Hr-cjwn xxmm xwOljm Hlkw-bw׃ p 5.19  AtH jHwH lOwlm txb ksAk ldr wdwr׃ 5.20  lmH lnch txkhnw tOzbnw lArk jmjm׃ 5.21  Hxjbnw jHwH Aljk [wnxwb k] (wnxwbH q) hdx jmjnw kqdm׃ 5.22  kj Am-mAs mAstnw qcpt Oljnw Od-mAd׃

5.1  Recordare, Domine, quid acci derit nobis; intuere et respice opprobrium nostrum. 5.2  Hereditas nostra versa est ad alienos, domus nostrae ad extraneos. 5.3  Pupilli facti sumus absque patre, matres nostrae quasi viduae. 5.4  Aquam nostram pecunia bibimus, ligna nostra pretio comparamus. 5.5  Iugum in cervicibus nostris minamur; lassis non datur requies. 5.6  Aegyptiis dedimus manum et Assyriis, ut saturaremur pane. 5.7  Patres nostri peccaverunt et non sunt, et nos iniquitates eorum portamus. 5.8  Servi dominantur nostri; non est qui redimat de manu eorum. 5.9  Vitae nostrae periculo afferimus panem nobis a facie gladii in deserto. 5.10  Pellis nostra quasi clibanus exusta est propter aestum famis. 5.11  Mulieres in Sion humiliaverunt et virgines in civitatibus Iudae. 5.12  Principes manu eorum suspensi sunt; facies senum honorem non habuerunt. 5.13  Adulescentes molam portaverunt, et pueri sub lignis corruerunt. 5.14  Senes deficiunt de portis, iuvenes de choro psallentium. 5.15  Defecit gaudium cordis nostri; versus est in luctum chorus noster. 5.16  Cecidit corona capitis nostri; vae nobis, quia peccavimus! 5.17  Propterea maestum factum est cor nostrum, ideo contenebrati sunt oculi nostri, 5.18  propter montem Sion, quia desolatus est: vulpes ambulant in eo. 5.19  Tu autem, Domine, in aeternum permanebis, solium tuum in generationem et generationem. 5.20  Quare in perpetuum oblivisceris nostri, derelinques nos in longitudinem dierum? 5.21  Converte nos, Domine, ad te, et convertemur; innova dies nostros sicut a principio. 5.22  Ergone proiciens reppulisti nos, iratus es contra nos vehementer?